עליה במשקל בין הריונות מעלה את הסיכון לתמותת יילוד (Lancet)

במאמר שפורסם בכתב העת Lancet במהלך חודש דצמבר מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי עליה במשקל אימהי בין הריונות מלווה בסיכון מוגבר ללידת מת ותמותת יילודים במהלך השנה הראשונה לחיים.

החוקרים ערכו מחקר מבוסס-אוכלוסיה שהתבסס על נתוני מאגר Swedish Medical Birth Register. הם בחנו את הנתונים אודות כ-456,000 נשים שילדו את הילד הראשון והשני בין 1992-2012 להערכת הסיכון ללידת מת (תמותת עובר לאחר 28 שבועות הריון ומעלה) ותמותת יילודים (תמותה במהלך השנה הראשונה לחיים) על-פי השינוי במדד מסת הגוף של האם בין ההריון הראשון והשני.

מבין המשתתפות במחקר, ב-13.1% נרשמה ירידה של לפחות יחידה אחת במדד מסת הגוף בין ההריונות, ב-45.9% המשקל נותר יציב (שינוי של פחות מנקודה אחת במדד מסת הגוף) וב-41.1% נרשמה עליה של לפחות יחידה אחת במדד מסת הגוף.

בהשוואה לנשים עם מדד מסת גוף יציב בין ההריונות, יחסי הסיכון המתוקנים באלו שעלו לפחות ארבע יחידות במדד מסת הגוף עמד על 1.55 ללידת מת ועל 1.29 לתמותת יילוד.

הסיכון ללידת מת עלה באופן לינארי עם עליה במדד מסת הגוף בין ההריונות. בנשים בהן חלה עליה גדולה יותר במשקל הגוף (4 יחידות מדד מסת גוף ומעלה) תועדה עליה של מעל 50% בסיכון ללידת מת בהריון השני, בהשוואה לאלו עם מדד מסת גוף יציב.

הסיכון לתמותת יילוד בהריון השני עליה במקרים בהם האימהות החלו עם משקל בריא במהלך ההריון הראשון (מתחת ל-25 ק”ג למטר בריבוע), אך בהמשך עלו במשקל בין ההריונות. הסיכון לתמוות יילודים היה גבוה יותר במקרים בהם הנשים עלו ב-2-4 יחידות במדד מסת הגוף או 4 יחידות ומעלה.

אעפ”י שהעליה בתמותת יילודים עלתה גם כן באופן לינארי עם העליה במשקל, רק עליה גדולה במשקל (4 יחידות מדד מסת גוף ומעלה) לוותה בעליה בסיכון לתמותה לאחר תקופת היילוד.

מנגד, עליה במשקל בין ההריונות לא השפיעה על הסיכון לתמותת יילודים במקרים בהם הנשים היו בעלות משקל עודף במהלך ההריון הראשון. בנוסף, בנשים בעלות עודף משקל, ירידה במשקל האם בהיקף של למעלה מ-2 יחידות במדד מסת הגוף בין ההריונות הפחיתה את הסיכון לתמותת יילודים; עם זאת, ירידה דומה במשקל הגוף בנשים בעלות משקל תקין לוותה בעליה בסיכון לתמותת יילודים.

Lancet. Published online December 2, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן