מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך כנס ה-North American Menopause Society, עולה כי תוספי איזופלאבון סויה בטוחים לשימוש במהלך שלוש שנים.

החוקרים מסבירים כי מספר מחקרים קודמים הוכיחו כי אין לתוספי איזופלאבון סויה אין השפעה על רירית הרחם, אך מחקר אחד בן חמש שנים הדגים קשר בין השימוש בתוספים אלו ובין היפרפלזיה של רירית הרחם, אך ללא עדות לקשר עם ממאירות של רירית הרחם.

במחקר SIRBL (Soy Isoflavones for Reducing Bone Loss), החוקרים לא מצאו עדות להשפעות של הטיפול על עובי רירית הרחם, אירועים חריגים, או ריכוזי הורמונים בדם, כולל תפקוד בלוטת התריס, בקרב 255 נשים שחולקו באקראי לטיפול באיזופלאבון סויה במינון 80 מ”ג או 120 מ”ג, או בקרב מטופלות בפלסבו. בדומה, מניתוח לפי תתי-קבוצות של נשים עם היענות של למעלה מ-80% לא עלו עדויות לנזק.

החוקרים מציינים כי למרות שהממצאים העיקריים של המחקר, שפורסם לראשונה בשנת 2009, היו ברובם שליליים (ללא עדות להשפעה מגנה על העצם, למעט השפעה מתונה בצוואר הירך), נשים רבות עדיין נוטלות את התוספים.

הנשים במחקר SIRBL היו צעירות מתחת לגיל 65 שנים בתחילת המחקר, 1-8 שנים לאחר מנופאוזה טבעית, ללא תסמינים וזומוטוריים משמעותיים. המשתתפות לא עישנו ולא סבלו מהשמנת-יתר או תת-משקל קיצוני, הן לא היו צמחוניות (מאחר וצמחוניים נוטים לצרוך סויה בכמות גדולה יותר) ולא שתו למעלה משבעה משקאות אלכוהוליים בשבוע (מאחר ואלכוהול משבש את משק ההורמונים). הנשים לא נטלו טיפול תרופתי ארוך-טווח, כולל טיפול הורמונאלי.

התוספים במחקר הנוכחי הוכנו תחת תנאים מבוקרים בכדי להבטיח מתן מינון עקבי.

מבין 224 נשים שגויסו למחקר, 208 נשים השלימו את המחקר בסופו של דבר. שיעורי ההיענות, שהוגדרו כנטילת לפחות 80% מכלל התוספים, כפי שנקבע לפי ספירת כדורים, עמדו על למעלה מ-95% בכל שלוש קבוצות הטיפול ואושרו לפי רמות דאידזין בשתן. החוקרים אספו נתונים לאחר 6, 12, 24 ו-36 חודשים.

מהתוצאות עולה כי אין הבדלים בין קבוצות הטיפול בריכוז ההורמונים בדם במהלך תקופת המחקר, אם כי זוהו הבדלים משמעותיים ברמות אסטרון-סולפאט ו-TSH . חציון עובי רירית הרחם ירד מתחילת המחקר עד לאחר 36 חודשים בכל שלוש הקבוצות, מ-1.5 מ”מ ל-1 מ”מ באתר מחקר אחד ומ-2.6 ל-1.9 מ”מ באחר. לא תועדה השפעה לשני מינוני הטיפול בתוספי איזופלאבון סויה (80 מ”ג או 120 מ”ג).

לא תוארו הבדלים בין קבוצות הטיפול בכל הנוגע לאירועים החריגים. האירועים הנפוצים כללו זיהום בדרכי נשימה עליונות ותלונות לא-ספציפיות. תועדו 18 אירועים חמורים, כולל ארבעה בקבוצת הביקורת, שמונה בקבוצת הטיפול במינון 80 מ”ג ליום ושישה בקבוצת הטיפול במינון 120 מ”ג ליום. כל האירועים לא יוחסו לטיפול שניתן למשתתפות.

גורמים שניבאו משמעותית ירידה קטנה יותר בעובי רירית הרחם לאורך זמן כללו חשיפה רבה יותר לאסטרוגן ורמות 17-beta-estradiol בדם, כמו גם צריכת אלכוהול רבה יותר.

מתוך הכנס השנתי מטעם North American Menopause Society

לידיעה במדסקייפ