האם נטילת תרופות ממשפחת SSRI במהלך ההיריון מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם ריאתי בתינוק? (BMJ)

מתוצאות מטה-אנליזה חדשה עולה קשר בין טיפול בנוגדי-דיכאון במהלך ההיריון ובין עליה קטנה, אך מובהקת סטטיסטית, בסיכון ל-PPH (Persistent Pulmonary Hypertension) ביילודים שנחשפו לתרופה בשלבי היריון מתקדמים.

בסקירה שכללה שבעה מחקרים מצאו החוקרים קשר משמעותי בין PPH ובין חשיפה של יילודים לתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) שנטלו האימהות במהלך הטרימסטר השלישי להיריון, גם לאחר שבחנו מספר ערפלנים אפשריים. עם זאת, הסיכון האבסולוטי היה נמוך.

במטרה לבחון את הסיכון ל-PPH ביילודים על-רקע חשיפה לנוגדי-דיכאון במהלך ההיריון, החוקרים ערכו מטה-אנליזה וסקירה סיסטמית, על-בסיס מחקרים שפורסמו במאגרי Embase, Medline, PsycINFO ו-CINAHL עד 30 בדצמבר, 2012. הם כללו בסקירה מחקרים בשפה האנגלית, שדיווחו על PPH של היילוד על-רקע חשיפה לנוגדי-דיכאון. שני סוקרים בלתי-תלויים אספו את הנתונים והעריכו את האיכות של כל מחקר.

מבין למעלה מ-3,000 מאמרים שנסקרו, 738 מאמרים נבחנו לעומק והסקירה כללה בסופו של דבר שבעה מאמרים. כל שבעת המחקרים עלו על סף האיכות שנקבע. הערכת האיכות הייתה אפשרית עבור טיפול בתרופות ממשפחת SSRI.

אעפ”י שחשיפה ל-SSRI בשלב מוקדם במהלך ההיריון לא נקשרה עם סיכון מוגבר ל-PPH ביילוד (יחס סיכויים של 1.23, P=0.58), חשיפה בשלבי היריון מתקדמים לוותה בסיכון מוגבר לסיבוך זה (יחס סיכויים של 2.50, P=0.005). ההשפעות לא היו משמעותיות עם אף אחד מהערפלנים שנבחנו, כולל מבנה המחקר, מומים מולדים ואספירציה של מקוניום. החוקרים לא הצליחו לבחון את ההשפעה של ניתוח קיסרי, מדד מסת הגוף או לידה מוקדמת.

ההבדל האבסולוטי בסיכון להתפתחות PPH של היילוד לאחר חשיפה ל-SSRI בשלבי היריון מתקדמים עמד על 2.9-3.5 ל-1,000 תינוקות; לפיכך, לכל 286-351 נשים בהיריון מתקדם, הנוטלות טיפול ב-SSRI, צפוי מקרה אחד נוסף של PPH של היילוד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הסיכון ל-PPH של היילוד מוגבר ביילודים שנחשפו ל-SSRI בשלבי היריון מתקדמים, ללא תלות במשתנים אימהיים אחרים. לא זוהה קשר משמעותי עם חשיפה ל-SSRI בשלבי היריון מתקדמים. למרות שהקשר הסטטיסטי היה מובהק, הסיכון האבסולוטי ל-PPH של היילוד נותר נמוך גם עם חשיפה מאוחרת לתרופות ממשפחת SSRI.

BMJ 2014; 348

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן