חשיפה לתרופות אנטי-אפילפטיות דוגמת Valproate, Lamotrigine או Carbamazepine במהלך החיים התוך-רחמיים מלווה בהשפעה שלילית על הכישורים המוטוריים, תפקודי שפה ואינטראקציה חברתית לאחר 18 ו-36 חודשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Epilepsia.
לתוצאות חשיבות רבה לאור העובדה ש-0.5% מכלל הנשים ההרות נוטלות תרופות אנטי-אפילפטיות, וכי תרופות אלו משמשות יותר ויותר לטיפול במצבים מעבר לאפילפסיה, כולל מיגרנה, כאב והפרעות פסיכיאטריות.
במסגרת המחקר, נשים הרות עם אפילפסיה הוזמנו לקחת חלק במחקר מבוסס-אוכלוסיה בשם Norwegian Mother and Child Cohort Study. הן השלימו סדרת שאלונים, הראשון התמקד בהיסטוריה הרפואית לפני ההיריון, טיפול תרופתי, תעסוקה, הרגלי חיים ובריאות נפשית.
האימהות דיווחו על ההתפתחות של הילדים לאחר 18 ו-36 חודשים באמצעות מדדים מתוקנים, שבחנו את אבני הדרך העיקריות של הילד. מבין הכלים שהיו בשימוש נכלל שאלון Ages and Stages Questionnaire להערכת הכישורים המוטוריים בגילאי 18 ו-36 חודשים וכישורי תקשורת בגילאי 36 חודשים. החוקרים נעזרו במספר כלי סקירה לזיהוי תכונות אוטיסטיות, כמו גם תסמינים של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות והתנהגות אגרסיבית.
רשומות רפואיות אישרו אבחנה של אפילפסיה וטיפול בתרופות אנטי-אפילפטיות במהלך ההיריון.
קבוצת חולי אפילפסיה כללה 726 ילדים ואימהות ו-653 ילדים ואבות עם אפילפסיה. קבוצת הייחוס כללה 107,597 ילדים להורים שלא סבלו מאפילפסיה.
חשיפה לתרופות אנטי-אפילפטיות במהלך ההיריון תועדה ב-333 ילדים, 31% מהם נחשפו ל-Lamotrigine, 21% נחשפו ל-Carbamazepine ו-12% ל-Valproate. פוליתרפיה תועדה ב-19% מהילדים. כ-37% מהאבות עם אפילפסיה נטלו תרופות אנטי-אפילפטיות בתוך שישה חודשים מההפריה.
אימהות שנחשפו לתרופות אנטי-אפילפטיות במהלך ההיריון דיווחו על הפניות נפוצות יותר למומחים בשל עיכוב בהתפתחות מוטורית. הם גם דיווחו על עיכוב בהתפתחות השפה ותכונות אוטיסטיות בילדיהם.
לא תועדו עליה בשיעור ההפניות בקבוצת המקרים בהם אימהות עם אפילפסיה לא נטלו תרופות אנטי-אפילפטיות במהלך ההיריון או במקרים בהם האבות אובחנו עם אפילפסיה.
בילדים שנחשפו לעיתים קרובות יותר תועדה שכיחות גבוהה יותר של ציונים מחוץ לטווח התקין בהערכת הכישורים המוטורים, תכונות אוטיסטיות, כישורים חברתיים אישיים וכישורי שפה. כ-70% סבלו מליקוי בתחום התפתחותי יחיד בכל נקודת הערכה, למעט פוליתרפיה; 55% מהילדים שנחשפו סבלו מליקוי בלמעלה מתחום אחד.
כל תרופה אנטי-אפילפטית נקשרה עם סיבוכים מסוימים. לדוגמא, Lamotrigine לווה בסיכון גבוה יותר לציונים פחות טובים בהערכת תכונות אוטיסטיות וכישורי שפה לאחר 36 חודשים, Carbamazepine לווה בהפרעה בכישורי מוטוריקה עדינה וכישורים חברתיים אישיים בגילאי 18 חודשים ותסמינים אגרסיביים בגילאי 36 חודשים; ו-Valproate לווה בפגיעה בכישורים מוטורים גסים בגילאי 18 חודשים ובכישורי שפה בגילאי 36 חודשים.
החוקרים כותבים כי לדעתם, יש להניח כי כל התרופות האנטי-אפילפטיות עשויות לפגוע בצורה מסוימת בהתפתחות העובר, אך הסיכון עשוי להשתנות באופן נרחב בין תרופה לתרופה.
לדברי החוקרים, שליטה טובה בפעילות פרכוסים במהלך היריון היא חשובה לאם ולילד, אך נראה כי בנשים עם אפילפסיה ופרכוסים קלים מאוד, או ללא פרכוסים למשך תקופה מסוימת, ניתן לשקול בשיתוף עם הרופא, תקופת ניסיון ללא טיפול תרופתי לפני ההפריה. הפחתת מינון התרופה, או שינוי לתרופה פחות טרטוגנית לפני ההיריון עשויה לצמצם את הסיכון לעובר.
ילדים לאבות לא היו בסיכון למומים מולדים מבניים ובד”כ זכו לציונים בטווח התקין במדדי התפתחות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!