מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי הנקה ממושכת מדי עשויה להגדיל את הסיכויים להופעת חסר ברזל בילד בשלב מאוחר יותר.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 1,647 ילדים בגילאי 1-6 שנים, ומצאו כי הסיכויים לחסר ברזל עלו ב-4.8% עם כל חודש של הנקה. הם כללו ילדים שביקרו בשבע מרפאות ראשוניות שנכללו במחקר TARGet Kids! (The Applied Research Group for Kids), המתמקד בהתפתחות ובריאות תינוקות וילדים לפני גיל בית-ספר, בין דצמבר 2008 ועד יוני 2011.
מאגרי ברזל, כפי שנקבעו לפי רמות פריטין בסרום, הוגדרו כתוצא העיקרי של המחקר, כאשר חסר הוגדר ככל רמה נמוכה מ-14 מיקרוגרם לליטר. אנמיה של חסר ברזל הוגדרה בנוכחות רמת המוגלובין של 11 גרם לד”ל, או פחות, בנוכחות חסר ברזל. משך הנקה נקבע על-סמך הזיכרון של האימהות. המחקר לא כלל ילדים עם מחלה כרונית, למעט אסתמה ואלו עם עדות לדלקת, כפי שנקבע לפי רמות CRP של 10 מ”ג לליטר, בשל חשש להשפעה שגויה של מחלה חדה על רמות הפריטין בדם.
החוקרים לקחו בחשבון משתנים אפשריים העשויים להשפיע על הנתונים, כולל גיל, מין, משקל לידה, מדד מסת גוף, מוצא אתני, הכנסה משפחתית, שהות במעון יום, גיל בעת חשיפה לחלב פרה או מזון מוצק וצריכת חלב פרה בהווה.
חציון גיל המשתתפים במחקר היה 36 חודשים, כאשר 93% ינקו במשך חציון של עשרה חודשים. חציון רמות הפריטין בדמן היה 32 מיקרוגרם לליטר.
שכיחות חסר ברזל ואנמיה על-רקע חסר ברזל עמדה על 9% ו-15%, בהתאמה. מניתוח חד-משתנים עלה כי כל חודש הנקה נוסף לווה בירידה של 0.21 מיקרוגרם לליטר בערכי פריטין בדם (P=0.0006), קשר שנותר משמעותי גם לאחר תקנון למשתנים שונים. גיל צעיר, משקל לידה גדול יותר וצריכה מוגברת של חלב פרה, נקשרו גם הם בקשר בלתי-תלוי עם רמות נמוכות יותר של פריטין בדם. מניתוח משני עלה קשר מובהק סטטיסטית בין משך הנקה ובין הסיכויים לחסר ברזל (יחס סיכויים של 1.026). משך הנקה כולל של למעלה מ-12 חודשים לווה ביחס סיכויים מתוקן לחסר ברזל של 1.71, בהשוואה למשך הנקה של פחות מ-12 חודשים.
יחס הסיכויים המתוקן לחסר ברזל עמד על 1.048 עם כל חודש הנקה נוסף, עם עליה של 4.8% בסיכויים כל חודש.
למרות זאת, החוקרים מזהירים כי אין מחקרים קודמים שתיארו קשר בין הנקה מעבר לגיל שנה ובין חסר במאגרי ברזל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!