הנחיות חדשות לטיפול בפגים שנולדו לאחר 34 שבועות היריון

הנחיות חדשות מבוססות-ראיות מטעם ה-National Perinatal Association שמות דגש על הטיפול בפגים שנולדו לאחר 34 שבועות היריון, מיד לאחר הלידה ועד המעבר לבית ומעבר לכך.

החוקרים מסבירים כי רבים התייחסו לפגים שנולדו מאוחר, לאחר 34 שבועות היריון ועד 36 שבועות היריון ו-6/7 ימים, כאל מתחזים קטנים, מאחר שבמרבית המקרים התינוקות הללו נראים בריאים לחלוטין, לפחות במבט ראשון. עם זאת, מצטברות עוד ועוד עדויות לפיהן בתינוקות אלו סיכון מוגבר לבעיות הקשורות בנשימה, הנקה, שמירה על חום הגוף וצהבת.

בשיתוף פעולה של למעלה מ-20 מומחים בתחום, ה-NPA פיתח את ההנחיות הנוגעות להערכה והטיפול באשפוז, המעבר לטיפול אמבולטורי, מעקב קצר-טווח וארוך טווח אחר התינוקות.

להלן סדרת המלצות ספציפיות:

          יש להקצות מטפל מוסמך לטיפול בפגים שנולדו בשלב מאוחר, במהלך התקופה המיידית שלאחר לידה.

          לצוות במהלך המעבר מ-1-12 שעות לאחר הלידה חשיבות רבה בטיפול בפגים שנולדו לאחר 34 שבועות היריון, שכן ייתכן והמעבר לסביבה החוץ-רחמית מתעכב או אינו-הולם.

          פגים שנולדו מאוחר נדרשים לניטור הדוק לאורך 24 השעות הראשונות לאחר הלידה, כאשר עדיף שהמעקב יהיה בליווי האם, במטרה להבטיח מגע ממושך ותדיר בין עור-לעור.

          כאשר הפגים מועברים למרכז ברמה גבוהה יותר, חשוב להכין את האם כי תשוב לביתה ללא התינוק ולעקוב אחריה מקרוב לאפשרות של התפתחות דיכאון לאחר-לידה והפרעת דחק בתר-חבלתית.

          תכנון רב-צוותי ומתואם של העברת הטיפול יתחיל באשפוז, בתמיכת מטפלים המתקשרים אחד עם השני ותיעוד מדויק, עם מסירת מידע מלא.

          יש להמשיך במעקב ארוך-טווח ללא מגבלת זמן מאחר והתחלואה המוגברת נותרת לכל תקופת הינקות, הילדות, גיל ההתבגרות והבגרות.

          על רופאים להבטיח טיפול ביתי לכל הפגים שנולדו מאוחר במטרה לעודד בדיקות סקירה והערכה מולטי-דיציפלינרית, הפניה לרופאים אחרים ורציפות טיפול.

          בכל ביקור מעקב, על הרופאים להעריך את רציפות הטיפול, בדיקות סקר, בטיחות ותמיכה בפגים ובמשפחתם.

          יש להמשיך במעקב מתמשך בהתאם לאופי התרבותי, התהליך ההתפתחותי והגיל.

          ההורים יהיו מעורבים באופן פעיל בקבלת החלטות מודעות באשר לבדיקות המעקב והתערבויות תרפויטיות.

          במידה ועולה חשש בנוגע לבריאות הנפשית, על האם והמטפל הראשי בתינוק להפנות לסיוע מקצועי ותמיכה מתאימה.

מאת  National Perinatal Association.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן