הבדלים בגורמי סיכון ללידה מוקדמת בהתאם למצב הקרומים (PLoS ONE)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת יולי של כתב העת PLoS ONE עולה כי גורמי הסיכון ללידה מוקדמת ספונטאנית עם קרומים שלמים, שונים מגורמי הסיכון ללידה מוקדמת לאחר פקיעה של הקרומים. לאור זאת, החוקרים מאמינים כי קיימים הבדלים פתופיזיולוגיים בין שני המצבים הללו.

בנוסף, מהתוצאות עולה עוד כי המאפיינים הקליניים מהווים גורם מנבא גרוע ללידה מוקדמת ספונטאנית בנשים שלא ילדו בעבר.

מדגם המחקר כלל נשים הרות בסיכון נמוך, שלא ילדו בעבר. מבין 3324 הנשים שנכללו במחקר, החוקרים תיעדו 156 מקרים של לידה מוקדמת ספונטאנית.

עישון היה נפוץ יותר בקבוצת הנשים שילדו בשלב מוקדם, ללא פקיעה של הקרומים (22.9% לעומת 10.6% בלידות במועד, p<0.001). גורמי סיכון נוספים ללידה מוקדמת במצבים אלו כללו “תחושה כללית רעה” וכן צריכת מריחואנה לפני ההיריון.

נוכחות יתר לחץ דם קל זוהה כגורם סיכון בלתי תלוי ללידה מוקדמת ספונטאנית, לאחר פקיעה קודמת של הקרומים, עם יחס סיכויים של 9.65. עם זאת, החוקרים התקשו לספק הסבר לחלק גדול מגורמי הסיכון שהיו קשורים בלידה מוקדמת במצבים אלו. לדוגמא, זמן ארוך יותר עד להפריה לווה בעליה קטנה אך משמעותית בסיכון ללידה מוקדמת, לאחר פקיעת קרומים .

מהמחקר עולה כי גובה האם והשכמה במהלך הלילה סיפקו שניהם הגנה מפני לידה מוקדמת לאחר פקיעת קרומים, אך לא השפיעו על הסיכון ללידה מוקדמת עם קרומים שלמים.

צוואר רחם קצר היה גורם הסיכון העיקרי ללידה מוקדמת ספונטאנית עם קרומים שלמים (עליה של 4% בסיכון) ולאחר פקיעת קרומים (עליה של 5% בסיכון). מדד מסת הגוף היה המשתנה האחר היחיד שהיה דומה בשתי הקבוצות. החפיפה המינימאלית בגורמי הסיכון בין לידה מוקדמת עם פקיעת קרומים ובין לידה מוקדמת עם קרומים שלמים מחזקת את הסברה כי לידה מוקדמת ספונטאנית הינה מצב הטרוגני וכי ישנם הבדלים בין לידות מוקדמות בשלבי היריון שונים.

PLoS ONE. 2012;7:e39154

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן