במאמר חדש שפורסם ב- Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים כי מדד מקיף להערכת הסיכון והתועלת של טיפול ב-Tamoxifen ו-Raloxifene בנשים שמעולם לא אובחנו עם סרטן שד, עשוי לסייע לרופאים להתאים באופן אישי את הטיפול למניעת סרטן שד לכל מטופלת.
החוקרים מקווים גם כי המדד יביא להרחבת השימוש בטיפולים למניעת סרטן שד בכ-10 מיליון נשים בארצות הברית בסיכון גבוה לסרטן שד.
לפי ההערכות, רק כ-5-10% מהנשים המתאימות נוטלות כיום אחד מהטיפולים הללו, למרות הפוטנציאל שלהם למנוע עד 30,000 מקרים של סרטן שד.
במטרה להעריך את מאזן סיכון-תועלת של הטיפולים למניעת סרטן שד, החוקרים בחנו את הנתונים ממספר מחקרים, כולל תכנית SEER (Surveillance, Epidemiology and End Results), WHI (Women’s Health Initiative) ומחקרים אקראיים להערכת הטיפול ב-Tamoxifen ו-Raloxifene.
החוקרים העריכו את שיעורי סרטן שד ומחלות אחרות עם ובלי טיפולים מניעתיים, במהלך תקופה של חמש שנים. תופעות לוואי שונות, כולל שברי ירך וסרטן רירית הרחם, סווגו לפי חומרה.
באופן כללי, בנשים מבוגרות בסיכון נמוך לסרטן שד תועלת מעטה לטיפול התרופתי, זאת ללא תלות בגזע. עם זאת, מאזן סיכון-תועלת הכולל נטה להיות גדול יותר בנשים היספאניות ונמוך יותר בנשים שחורות, בהשוואה לנשים לבנות.
העדויות היו בולטות יותר גם אודות התועלת של Raloxifene בנשים לאחר-מנופאוזה עם רחם. בנשים אלו ללא רחם, מאזן תועלת-סיכון דומה בין טיפול ב-Tamoxifen וטיפול ב-Raloxifene.
החוקרים כותבים כי גורמים אחרים שיש להעלות בדיון בין הרופאים והמטפלים כוללים את העדפות הנשים ואורחות חייהן, נטייה גנטית לסרטן שד ומשך ההשפעה של שתי התרופות.
הכלי הנ”ל עשוי לסייע לרופאים לערוך דיונים מבוססי-עדויות וישמש כבסיס להתאמת ההמלצות לטיפול בנשים בסיכון לסרטן שד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!