מחקר חדש בוחן את התמותה בקרב מטופלות הנוטלות גלולות למניעת היריון (מתוך BMJ)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר עוקבה פרוספקטיבי חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון British Medical Journal עולה כי השימוש בגלולות למניעת היריון (Oral Contraceptives, OC) לא נקשר בסיכון מוגבר לתמותה, ויתרה מכך יתכן וישנה תועלת לטיפול בהקשר זה. כך מתוצאות אחד המחקרים הגדולים ביותר עד כה הבוחנים את ההשפעות הבריאותיות של תכשירים אלו.

מחקר ה-Royal College of General Practitioners’ (RCGP) Oral Contraception Study מתבסס על 39 שנות מעקב (החל משנת 1968( וכולל 1,400 מרפאות קהילתיות ברחבי בריטניה וסך של 46,112 נשים. המחקר מקיף 378,006 שנות-אדם של מעקב אחר נשים שמעולם לא נטלו גלולות למניעת היריון, וכן 819,175 שנות אדם של נשים שנטלו OC בשלב זה או אחר. מדדי התוצא העיקריים כללו את הסיכון היחסי המתוקנן ישירות בין שתי קבוצות הנשים לתמותה כוללת ולתמותה ספציפית לגורם.

החוקרים מדווחים כי בקרב הנשים מעולם לא נטלו OC נרשמו 1,747 מקרי תמותה, וזאת לעומת 2,864 מקרי תמותה בקרב אלו שנטלו OC. בהשוואה לאלו שלא נטלו גלולות, נשים אשר עשו בהן שימוש הראו שיעור נמוך משמעותית של תמותה מכל סיבה שהיא (Adjusted RR, 0.88; 95% CI = 0.82-0.93), וכן שיעור נמוך משמעותי של תמותה ממחלה סרטנית כלשהי, מסרטן של המעי הגס והרקטום, הרחם והשחלות, מסרטן גניקולוגי כלשהו, ממחלה הקשורה במחזור הדם, ממחלת לב איסכמית או מכל יתר סוגי המחלות באופן ספציפי. החוקרים מציינים כי נצפה שיעור גבוה יותר בקרב נשים אלו של תמותה אלימה.

בנוסף, לא נצפה קשר בין התמותה הכוללת ובין משך נטילת הגלולות למניעת היריון, אם כי נצפו כמה קשרים למחלות מסוימות. לדברי החוקרים נצפה סיכון יחסי מוגבר לתמותה מכל סיבה שהיא בין נשים שנטלו OC ובין אלו שלא עשו כן בקרב נשים מתחת לגיל 45 שנים אשר חדלו ליטול OC בין חמש לתשע שנים קודם לכן, אולם לא כך בקרב אלו מהנשים שחדלו ליטול את הטיפול בעבר הרחוק יותר.

לבסוף, מציינים החוקרים כי הירידה המוחלטת המוערכת בתמותה מכל סיבה שהיא בקרב נשים שנטלו בשלב זה או אחר גלולות למניעת היריון הייתה 52 ל-100,000 שנות אדם.

החוקרים מסכמים כי השימוש בגלולות למניעת היריון לא נקשר בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך בהשוואה לנשים שמעולם לא עשו בהן שימוש, וכי למעשה נצפה יתרון מה לאלו שנטלו OC. לדבריהם, על אף שלא ניתן לקבוע באיזו מידה העלייה או הירידה בתמותה ניתן לייחוס באופן ישיר לשימוש בגלולות למניעת היריון, הרי שממצאיהם מעידים על כך שבאוכלוסיה בריטית זו שהינה בריאה יחסית, השימוש בגלולות לא נקשר משמעותית לבעיה רצינית של בריאות הציבור. הם מוסיפים כי מידת הירידה בתמותה הנצפית באזורים שונים בעולם תהיה תלויה בגורמים כגון מידת השימוש בגלולות למניעת היריון, משך השימוש, גיל המטופלת בו חדלה ליטול את הגלולות וכן הימצאות המחלות.

בשיחה עם BBC News, טענו החוקרים כי תוצאות מחקרם זה מעידות על כך שמעקב אחר קבוצה גדולה של נשים למשך 39 שנים הראה כי אין סיכון מוגבר בקרב אלו מהן שעשו שימוש בגלולות למניעת היריון, וכי למעשה נצפתה ירידה קטנה בתמותה, של כ-12%. החוקרים מדגישים כי לא ניתן לטעון שתוצאותיהם משקפות בצורה ישירה את הגלולות המצויות בשוק כיום, או את אוכלוסיית הנשים של ימינו, אולם לדבריהם ממעט המחקרים שנערכו ובחנו את הגלולות החדשות יותר עולות תוצאות דומות לאלו שנצפו ביחס לגלולות הותיקות יותר. לפיכך, ניתן להניח לטענתם כי היתרון הכולל המושג באמצעות השימוש בגלולות החדשות יותר הינו טוב באותה המידה.

BMJ 2010;340:c927

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2024

כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|26/08/2024

בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

מחקר חדש שפורסם ב-Internal Medicine JAMA השווה בין שני מחשבוני סיכון קרידו-וסקולרים ל-10 שנים, מחשבון ה-PCE ומחשבון ה-PREVENT והראה הבדל משמעותי ביניהם. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן