ממחקר חדש, שפורסם בגליון ינואר/פברואר של Menopause, עולה כי פעילות גופנית עשויה להוות אלטרנטיבה בטוחה ויעילה לשיפור פרופיל השומנים והורדת הסיכון הקרדיווסקולרי, ללא קשר לטיפול הורמונלי, בנשים לאחר מנפאוזה.
לדברי החוקרים, מחקרים קודמים לא הגדירו בצורה ברורה את הקשר בין פעילות גופנית ופרופיל הליפידים בנשים לאחר מנפאוזה. מטרת המחקר היתה להבהיר את הקשר בין השניים, ע”י הוספת מדד קבוצות ליפופרוטאינים ספציפיות וכן מדדים מקובלים לפרופיל השומנים. מטרה נוספת של המחקר היתה לבחון כיצד טיפול הורמונלי משפיע על הקשר בין פעילות גופנית ומשפחת הליפופרוטאינים ורמות הליפידים בנשים לאחר מנפאוזה.
מחקר Woman on the Move through Activity and Nutrition הינו מחקר רנדומלי שנועד לבחון אם התערבות לשינוי אורח החיים, תביא להפחתת מדדים תת-קליניים למחלה קרדיווסקולרית. לפני החלוקה האקראית של המשתתפים, החוקרים העריכו את הקשר בין פעילות גופנית וליפידים ומשפחת ליפופרוטאינים בקרב 485 נשים לבנות ואפריקאיות-אמריקאיות לאחר מנפאוזה (גיל ממוצע 56.9 שנים).
בהשוואה לנשים שלא נטלו טיפול הורמונלי, נשים תחת טיפול הורמונלי (n=286) היו צעירות יותר, רובן היו לבנות, דיווחו על רמת פעילות גופנית גבוהה יותר, חלקיקי VLDL גדולים וחלקיקי HDL בינוניים, עם גודל ממוצע גדול יותר של חלקיק HDL, ורמות כולסטרול כולל ו-LDL נמוכות יותר, וכן רמות נמוכות יותר של חלקיקי HDL קטנים וחלקיקי VLDL קטנים (p<0.05).
בלא קשר לטיפול הורמונלי, פעילות גופנית לוותה בשינוי חיובי ברמות ליפופרוטאינים וליפידים. החוקרים מצאו כי חלק מהקשרים השתנו באופן משמעותי בעקבות טיפול הורמונלי. בנשים שלא נטלו טיפול הורמונלי, הגודל הממוצע של חלקיקי HDL ו-LDL היה גדול יותר (p=0.01 ו-p=0.05, בהתאמה), וגודל חלקיקי כולסטרול כולל ו-LDL היו קטנים יותר (p=0.02 לשניהם), עם עליה בפעילות הגופנית. קשרים אלו לא זוהו בנשים שנטלו טיפול הורמונלי.
החוקרים מצאו קשר משמעותי בין פעילות גופנית ובין חלק ממשפחות הליפופרוטאינים, בלא תלות בטיפול הורמונלי. אולם, מספר משפחות ליפופרוטאינים נקשרו עם רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית רק בקרב נשים שלא נטלו טיפול הורמונלי.
מגבלות המחקר כוללות מבנה מחקר חתך, חוסר יכולת לקבוע כיצד הקשר משתנה כאשר האישה משנה את דרגת הפעילות הגופנית, מצב הטיפול ההורמונלי, או שניהם. כמו כן, התוצאות תוקננו לגורמי סגנון חיים שנמצאו קשורים הן לפעילות גופנית והן לליפידים ולרמות משפחות ליפופרוטאינין, גודל המדגם הקטן וחוסר נתונים אודות סוג, ו/או משך הטיפול ההורמונלי לא נכלל בניתוח הממצאים.
הממצאים מעלים את השאלה החשובה באם יתרון פעילות גופנית בכל הקשור לפרופיל השומנים בנשים לאחר מנפאוזה דומה בין נשים תחת טיפול הורמונלי ונשים שאינן נוטלות טיפול הורמונלי. מאחר שטיפול הורמונלי ניתן לעיתים קרובות לתקופות זמן קצרות, החוקרים טוענים שחייבים להיות מודעים לשיטות אחרות שעשויות לשפר את פרופיל השומנים בנשים לאחר מנפאוזה. מהממצאים עולה כי פעילות גופנית עשויה להוות אלטרנטיבה בטוחה ויעילה לשיפור פרופיל השומנים ולהוריד את הסיכון הקרדיווסקולרי בנשים לאחר מנפאוזה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!