התערבות התנהגותית מוקדמת מונעת כמות משמעותית של עליה במשקל הקשורה לטיפול תרופתי אנטי פסיכוטי. עד ל-80% מהחולים הנמצאים על טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות מוסיפים כמות משמעותית במשקל.
על מנת להעריך אם תוספת משקל הקשורה לתרופות יכולה להיות מוחלשת, החוקרים השתמשו בהתערבות התנהגותית מוקדמת, שתוכננה ללמד את הנבדקים דרכים לשליטה מקסימאלית במשקל שלהם דרך תזונה, פעילות גופנית ואסטרטגיות התנהגותיות.
במחקר השתתפו 61 נבדקים עם הפרעה פסיכוטית (על פי הגדרה של DSM-4), שחולקו רנדומאלית לקבל אחד משלושה טיפולים : risperidone, haloperidol או olanzapine. לאחר מכן הנבדקים חולקו רנדומאלית לקבל טיפול התנהגותי או טיפול רוטיני. משקל ו-BMI נמדדו כל שבוע במשך 3 חודשים.
הטיפול ההתנהגותי הותחל באותו זמן עם הטיפול התרופתי תוך כוונה למנוע או להפחית כמה שיותר את התוספת במשקל.
בסוף תקופת המחקר, הנבדקים, שחולקו רנדומאלית לקבל טיפול התנהגותי, עלו ממוצע של 4.1 קילו בהשוואה לממוצע של 6.9 קילו בנבדקים, שקיבלו את הטיפול הרוטיני. ההבדל היה משמעותי (p<0.01).
BMI עלה ב-1.40 בקבוצת הטיפול ההתערבותי בהשוואה ל-2.39 בנבדקים, שקיבלו טיפול רוטיני (p<0.01). תוספת במשקל של יותר מ-7% מעבר לנקודת ההתחלה קרתה ב-39.3% בקרב נבדקי הטיפול ההתנהגותי בהשוואה ל-78.8% בקרב אלה, שמקבלים טיפול רוטיני (p<0.002).
במחקר, שפורסם במהדורת אוגוסט של Journal of Clinical Psychiatry, החוקרים ציינו כי לנבדקים צעירים יש יחס טוב בנוגע להתערבות מניעתית זו עם 100% שיעור של מעקב והיצמדות גבוהה לטיפול ההתנהגותי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!