בקרב נשים שהיו במעקב לאורך שש שנים לאחר-לידה, דיאטה ים-תיכונית בהיריון מוקדם מלווה בסיכון מופחת להתפתחות תסמונת מטבולית, בעוד שמדד מסת גוף גבוה לפני ההיריון וסוכרת הריונית לוו בסיכון מוגבר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Research and Clinical Practice. יתרה מזאת, היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית סדירה לאחר הלידה הפחיתו משמעותית את הסיכון המטבולי.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי שהתבסס על נתונים מאוחדים משלושה מחקרים קליניים, במטרה להעריך האם התערבות תזונתית בסגנון הדיאטה הים-תיכונית, שהחלה בשלב מוקדם של ההיריון (שבועות 8-12), השפיעה על הסיכון לתסמונת המטבולית שש שנים לאחר הלידה, וכן כיצד הרגלי אורח החיים לאחר הלידה ניבאו או מנעו את התפתחותה.

במסגרת המחקר נבחנו הנתונים אודות 1,715 נשים עם ערכי גלוקוז תקינים והיריון יחיד, אשר סווגו לקבוצת התערבות של דיאטה ים-תיכונית (1,216 נשים; גיל ממוצע 33.31 שנים) או לקבוצת ביקורת (499 נשים; גיל ממוצע 32.14 שנים). סוכרת הריונית אובחנה בשבועות 24-28 להיריון באמצעות מבחן העמסת סוכר פומי של 75 גרם.

התסמונת המטבולית הוגדרה כנוכחות של לפחות שלושה מתוך חמישה קריטריונים: היקף מותניים מעל 89.5 ס”מ, רמות טריגליצרידים של 150 מ”ג/ד”ל ומעלה, רמות HDL נמוכות מ־50 מ”ג/ד”ל, לחץ דם של 130/85 מ”מ כספית ומעלה ורמות גלוקוז בצום של 100 מ”ג/ד”ל ומעלה. מדדים אנתרופומטריים נאספו שש שנים לאחר הלידה. מדד מסת הגוף טרם ההיריון חושב על בסיס המשקל שעליו דיווחו המשתתפות לפני ההיריון בשילוב הגובה שנמדד. ההיענות לדיאטה ים-תיכונית הוערכה במהלך ההיריון ושש שנים לאחר הלידה, והפעילות הגופנית הוערכה באמצעות שאלון מתוקנן.

החוקרים ביקשו להעריך את השפעת ההתערבות התזונתית במהלך ההיריון ואת תרומת הרגלי אורח החיים לאחר הלידה על הסיכון לתסמונת מטבולית שש שנים לאחר הלידה.

מהנתונים לאחר שש שנים מהלידה עלה כי דיאטה ים-תיכונית לוותה בשיעורי הימצאות נמוכים יותר משמעותית של תסמונת מטבולית, בהשוואה לקבוצת הביקורת (7.3% לעומת 10.4%, p=0.034).

ההתערבות התזונתית לוותה בסיכון מופחת בהיקף של כ-60% להתפתחות תסמונת מטבולית (יחס סיכויים מתוקן של 0.399, רווח בר-סמך 95% של 0.233-0.684).

מדד מסת גוף גבוה יותר טרם ההיריון (25 ומעלה: יחס סיכויים של 7.91, רווח בר-סמך 95% של 5.41-11.57) וסוכרת הריונית (יחס סיכויים של 2.96, רווח בר-סמך 95% של 2.06-4.26) זוהו כגורמי הסיכון ההפיכים המשמעותיים ביותר להתפתחות תסמונת מטבולית.

לאחר שש שנים מהלידה, בנשים עם ציון היענות לדיאטה ים-תיכונית של לפחות 7.5 נקודות ופעילות גופנית מספקת תועד סיכון נמוך בהיקף של 62.2% לתסמונת מטבולית (יחס סיכויים מתוקן של 0.378, רווח בר-סמך 95% של 0.146-0.981).

החוקרים מסכמים וכותבים כי התערבות תזונתית מוקדמת במהלך ההיריון עשויה להעניק השפעה מגינה משמעותית ומתמשכת על הבריאות המטבולית של האם, ולהפחית את הסיכון להתפתחות תסמונת מטבולית שש שנים לאחר הלידה.

Diabetes Res Clin Practice, June 2026

לידיעה במדסקייפ