תבחין נשיפה מסייע בהערכת הפרעות שונות במערכת העיכול (Am J Gastroenterol)

תבחין נשיפה על-בסיס מימן ומתאן מסייע בהערכת הפרעות נפוצות במערכת העיכול, כך לפי מסמך הצהרה חדש, שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology.

ברקע להנחיות מסבירים המומחים כי לאור עליה דרמטית במחקר בנושא מיקרוביום הומאני, חלו שינויים בהבנת גדילת-יתר של חיידקים במעי הדק ומיקרוביום מערכת העיכול.

לביצוע תבחיני נשיפה, המומחים קבעו מינונים של 10 גרם לקטולוז, 75 גרם גלוקוז, 25 גרם לקטוז ו-25 גרם פרוקטוז. הם מציעים לשלול נוכחות גדילת-יתר של חיידקים לפני תבחין לקטוז או פרוקטוז, ומסכימים כי יש לבצע תבחיני פרוקטוז ולקטוז במשך לפחות שלוש שעות.

הכותבים מתארים את הקונצנזוס לפירוש תוצאות בדיקות אלו: בעוד שמדד הזהב לאבחנת גדילת-יתר של חיידקי מעי דק עודנו מעל 1,000 cfu/mL של חיידקים בנוזל נשאב מהמעי הדק באנדוסקופיה, תבחין נשיפה מספקת אמצעי לא-יקר, שימושי, לא-פולשני ובטוח לאבחנת גדילת יתר של חיידקים במעי דק. עליה בריכוז מימן של 20 חלקיקים למיליון ומעלה בתוך 90 דקות במהלך תבחין לקטולוז או גלוקוז הינה תוצאה חיובית בתבחין מבוסס מימן. רמת מתאן של 10 חלקיקים למיליון ומעלה תואמת לגדילת-יתר של חיידקים בתבחין מתאן. בדומה, עליה של 20 חלקיקים למיליון ומעלה בתבחין מימן במהלך שלוש שעות של תבחין פרוקטוז או לקטוז נחשבת למבחן חיובי.

התוויות הולמות לתבחין נשיפה כוללות חשד לגדילת יתר של חיידקים במעי הדק, הפרעות בעיכול פחמימות, עצירות הקשורה במתאן והערכת נפיחות/גזים.

מסמך הקונצנזוס קובע גם כי ישנו פער ידע ופער טכנולוגי גדול, הדורש הערכה נוספת. המטרה העיקרית של מסמך הקונצנזוס היא לקבוע סטנדרטים לתבחין נשיפה בשימוש קליני ולהביא לשיפור איכות הטיפול בחולים.

Am J Gastroenterol 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן