תבחין נשיפה על-בסיס מימן ומתאן מסייע בהערכת הפרעות נפוצות במערכת העיכול, כך לפי מסמך הצהרה חדש, שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology.
ברקע להנחיות מסבירים המומחים כי לאור עליה דרמטית במחקר בנושא מיקרוביום הומאני, חלו שינויים בהבנת גדילת-יתר של חיידקים במעי הדק ומיקרוביום מערכת העיכול.
לביצוע תבחיני נשיפה, המומחים קבעו מינונים של 10 גרם לקטולוז, 75 גרם גלוקוז, 25 גרם לקטוז ו-25 גרם פרוקטוז. הם מציעים לשלול נוכחות גדילת-יתר של חיידקים לפני תבחין לקטוז או פרוקטוז, ומסכימים כי יש לבצע תבחיני פרוקטוז ולקטוז במשך לפחות שלוש שעות.
הכותבים מתארים את הקונצנזוס לפירוש תוצאות בדיקות אלו: בעוד שמדד הזהב לאבחנת גדילת-יתר של חיידקי מעי דק עודנו מעל 1,000 cfu/mL של חיידקים בנוזל נשאב מהמעי הדק באנדוסקופיה, תבחין נשיפה מספקת אמצעי לא-יקר, שימושי, לא-פולשני ובטוח לאבחנת גדילת יתר של חיידקים במעי דק. עליה בריכוז מימן של 20 חלקיקים למיליון ומעלה בתוך 90 דקות במהלך תבחין לקטולוז או גלוקוז הינה תוצאה חיובית בתבחין מבוסס מימן. רמת מתאן של 10 חלקיקים למיליון ומעלה תואמת לגדילת-יתר של חיידקים בתבחין מתאן. בדומה, עליה של 20 חלקיקים למיליון ומעלה בתבחין מימן במהלך שלוש שעות של תבחין פרוקטוז או לקטוז נחשבת למבחן חיובי.
התוויות הולמות לתבחין נשיפה כוללות חשד לגדילת יתר של חיידקים במעי הדק, הפרעות בעיכול פחמימות, עצירות הקשורה במתאן והערכת נפיחות/גזים.
מסמך הקונצנזוס קובע גם כי ישנו פער ידע ופער טכנולוגי גדול, הדורש הערכה נוספת. המטרה העיקרית של מסמך הקונצנזוס היא לקבוע סטנדרטים לתבחין נשיפה בשימוש קליני ולהביא לשיפור איכות הטיפול בחולים.
Am J Gastroenterol 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!