איגודים אנדוקרינולוגים תומכים בהמלצה החדשה הקוראת לתוספת יוד בכל הוויטמינים הניתנים לנשים הרות לפני הלידה ולנשים מניקות. בנוסף, לאחרונה פורסמה הצהרה מטעם ועידה של ה-ATA (American Thyroid Association) לפיה בנשים ההמלצה היא לנטילה יומית של מולטי-ויטמינים המכילים 150 מיקרוגרם יוד לפני ההיריון, בהיריון ובהנקה.
במאמר מסבירים המומחים כי יוד הוא מרכיב חשוד לתפקוד תקין של בלוטת התריס. בארצות ההברית, ההקצאה היומית המומלצת לצריכת יוד היא 150 מיקרוגרם במבוגרים, 220-250 מיקרוגרם בנשים הרות ו-250-290 מיקרוגרם בנשים מניקות. הדיאטה בארצות הברית לרוב כוללת כמות מספקת של יוד בכדי לענות על הצרכים. במהלך היריון והנקה נשים נדרשות לכמויות גבוהות יותר של יוד לעובר המתפתח וליילוד וההמלצה מטעם ה-ATA היא לצריכת מולטי-ויטמינים המכילים 150 מיקרוגרם של יוד בכל יום בצורת אשלגן יודי לפני ההפריה, בהיריון ובהנקה.
צריכת למעלה מ-1,100 מיקרוגרם יוד ביום אינה מומלצת ועלולה לפגוע בתפקוד בלוטת התריס. במהלך ההיריון וההנקה, כאשר הסיכון לעודף יוד נוגע בעיקר לעובר והיילוד, ההמלצות לסף העליון של צריכת יוד משתנות בין 500-1,100 מיקרוגרם יוד ביום. בפרט, ביילודים, בקשישים, באלו עם מחלה קיימת בבלוטת התריס ובנשים הרות ומניקות (דוגמת השימוטו, גרייב,ס קשריות לא-טוקסיות של בלוטת התריס, היסטוריה של כריתה חלקית של בלוטת התריס ומצבים אחרים) מועדים לסיבוכים של צריכת יוד עודפת.
ה-ATA ממליץ כנגד צריכת יוד ותוספים המכילים יוד בעודף של 500 מיקרוגרם ביום בילדים ומבוגרים ובמהלך היריון והנקה. על רופאים לעקוב מקרוב אחר מקרים של צריכת יוד ארוכת-טווח בכמות העולה על הסף העליון הנסבל. ישנם נתונים סותרים התומכים בתועלת של יוד במינונים גבוהים מאלו, כולל תועלת אפשרית בנשים עם מחלת שד פיברוציסטית. אין תועלת ידועה מבחינת בלוטת התריס לצריכה יומית שגרתית העולה על ההמלצות בארצות הברית.
אין מצבים רפואיים רבים בהם יש התוויה לשימוש קצר-טווח בכמות גבוהה של יוד. חריגים להמלצה לא לעלות על הסף הנסבל כוללים חולים תחת מעקב הדוק המקבלים תמיסת לוגול או תמיסה רוויה באשלגן יודי בטיפול ביתר-פעילות חמור של בלוטת התריס, דוגמת סערת תירואיד וניתוח קודם בחולה מאושפז עם מחלת גרייבס ואדם המצוי בסמוך למתקן גרעיני בהם יש המלצה לטיפול באשלגן יודי במקרה של תאונה גרעינית. תמיסה רוויה של אשלגן יודי אינה מומלצת בחולים עם קשריות בבלוטת התריס.
לסיום, בנוסחות גורמי סיכון יש לעקוב אחר חולים הנחשפים לכמות גדולה של יוד בעקבות מתן חומר ניגוד המכיל יוד, כפי שנדרש בבדיקות הדמיה לזיהוי הפרעות בתפקוד בלוטת התריס על-רקע חשיפה ליוד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!