מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Diabetes Care, עולה כי עד למועד התחלת טיפול באינסולין בחולים עם סוכרת מסוג 2, ערכי A1c גבוהים יותר ודרישה למינוני אינסולין גבוהים יותר לוו בעליה גדולה יותר במשקל הגוף, וכך גם מדדי מסת גוף נמוכים יותר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עליה מתונה במשקל הגוף אופיינית בחולים לאחר התחלת טיפול באינסולין. זיהוי וכימות גורמים הקשורים בעליה במשקל עשויים לסייע בהכוונת הטיפול והימנעות מעליה במשקל.
מחקר CREDIT (Cardiovascular Risk Evaluation in people with type 2 Diabetes on Insulin Therapy) כלל נתונים מחולים עם סוכרת מסוג 2, שהחלו בטיפול באינסולין ב-314 מרכזים רפואיים ב-12 מדינות. החוקרים חיפוש אחר גורמים המנבאים עליה במשקל שנה אחת לאחר התחלת טיפול באינסולין.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות כ-2,180 חולים עם נתונים אודות השינוי במדד מסת הגוף לאחר שנה אחת ועם גורמים מנבאים חיוביים. העליה הממוצעת במשקל הגוף עמדה על 1.78 קילוגרמים ו-24% עלו חמישה קילוגרמים ולמעלה. גורמים שנקשרו עם עליה במשקל כללו את מדד מסת הגוף, ערכי A1c, משטר הטיפול באינסולין, מינון אינסולין, טיפולים אחרים להפחתת רמות סוכר בדם ויתר לחץ דם; לאחר שנה אחת, גורמים נוספים כללו את ערכי A1c, משטר טיפול באינסולין, מינון אינסולין וטיפול בתרופות אחרות להפחתת רמות הסוכר בדם. מניתוח רב-משתנים עלה קשר בין עליה במשקל לאחר שנה אחת ובין ערכי A1c גבוהים יותר בתחילת המחקר, עם מינון אינסולין גבוה יותר לאחר שנה שחת, וערכי מדד מסת גוף נמוכים יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי ערכי A1c והדרישה למינוני אינסולין מנבאים את היקף העליה במשקל הגוף בחולים עם סוכרת מסוג 2, המתחילים טיפול באינסולין. לא זוהתה השפעה מנבאת למשטר הטיפול באינסולין .
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!