ההשפעה של נוזל להעשרת חלב אם על הגדילה של פגים (Pediatrics)

בפגים הניזונים מחלב אם המועשר בנוזל מרוכז ועתיר חלבונים העלייה במשקל ובאורך גדולה יותר, בהשוואה לאלו הניזונים מאבקה נפוצה בשימוש ביחידות טיפול נמרץ ביילודים, כך לפי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics.

המוצר מהווה התקדמות אפשרית מאחר שחוסך את השימוש באבקה, העשויה להכיל חיידקים, ומעלה את רמת החלבונים במזון אותם צורכים התינוקות. מהמחקר עולה כי בפגים דרישה גדולה יותר לחלבונים לצורך עליה במשקל. למעשה, המלצות חדשות ממליצות על מינון חלבונים של 4.0-4.5 גרם לק”ג ליום (3.6-4.1 גרם ל-100 קילו-קלוריות) בפגים השוקלים פחות מקילוגרם אחד.

במחקר רב-מרכזי, אקראי ומבוקר, החוקרים נתנו ל-150 פגים ששקלו 1250 גרם, או פחות, העשרה באמצעות אבקה או נוזל, שהכיל כמות גדולה בכ-20% של חלבונים, בהשוואה לאבקה.

התינוקות נטלו את הפרוטוקול למשך 28 ימים עד לשחרור מבית החולים, או העברה להזנה ללא העשרה. בסך הכל, 106 תינוקות נותרו במחקר למשך 28 ימי המחקר.

שיעורי הגדילה הליניארית והמשקל היו גבוהים יותר משמעותית עם העשרה נוזלית, בהשוואה לאבקה בתום 28 ימי המחקר. בקרב אלו שנותרו תחת פרוטוקול המחקר למשך התקופה הארוכה ביותר, באלו שניתן נוזל העשרה המשקל, האורך, היקף הראש וקצב הגדילה הליניארית היו כולם גדולים יותר, בהשוואה לביקורות.

שתי קבוצות התינוקות סבלו את שני סוגי ההעשרה היטב, ולא זוהו הבדלים בקצב בו עברו להזנה מלאה. רמות פרה-אלבומין, אלבומין ו-BUN היו גבוהים יותר באלו שניזונו מהעשרה נוזלית.

מומחים בתחום מסבירים כי פגים מצויים בסיכון ל-NEC (Necrotizing Enterocolitis), והסיכון מוגבר כאשר נחשפים לחלבוני חלב פרה. ככל שהתינוקות קטנים יותר, כך הסיכון גדול יותר. ההעשרה הנוזלית עשויה מחלב פרה. מאז ומעולם נעשה שימוש בהעשרה לשיפור חלב האם בפגם, לאחר שהוכח כי אלו משפרים את קצב הגדילה של התינוקות.

עם זאת, קיים חשש מפני האפשרות של קונטמינציה של אבקות להעשרה באוכלוסיות אלו, בגלל ש-Coronbacter spp, העשויים להיות פטאליים לתינוקות, זוהו באבקות העשרה. עד כה, חיידקים אלו לא נמצאו באבקות העשרה, אך הן ה-CDC והן ה-Academy of Nutrition and Dietetics המליצו כנגד השימוש באבקות אלו בתינוקות ביחידות טיפול נמרץ ביילודים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הזנה עם תכולת חלבונים גבוהה יותר הביאה לעליה משמעותית בערכי BUN, ללא סיבוכים רפואיים. לא זוהו הבדלים בין שתי הקבוצות בכל הנוגע לשיעורי היארעות NEC או אלח-דם.

Pediatrics. Published online September 17, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן