דוברת משה”ב פירסמה היום ההודעה הבאה:

הקבינט החברתי כלכלי אישר פה אחד את הצעת משרד הבריאות, בשיתוף משרדי החינוך והתרבות והספורט, ל”תוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא”. התוכנית הלאומית נועדה לקדם אורח חיים פעיל ובריא בקרב אזרחי ישראל, להתמודד עם מגיפת ההשמנה והסוכרת באמצעות חינוך, הסברה וחקיקה ותוך הקצאת משאבים משמעותיים. 

סגן שר הבריאות ח”כ הרב יעקב ליצמן: “משרד הבריאות החליט לקחת אחריות על הנושא מתוך מחויבות לקידום הבריאות בישראל. התוכנית הלאומית גובשה בראייה כוללת ומקיפה למען קידום ושיפור איכות החיים של אזרחי ישראל. שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות למשרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, מבטא את הנחישות לביצוע מהלך לאומי רחב היקף והיא הערובה להצלחת התוכנית המוצעת”.

החלטה זו צפויה לקבל תוקף של החלטת ממשלה בתוך שבועיים.

להלן עיקרי התוכנית המוצעת:

הישראלים הולכים ומשמינים. כמעט כל ישראלי שני נמצא במצב של עודף משקל, אחד מכל 8 סובל מהשמנת יתר. הבעיה בולטת במיוחד בקרב הדור הבא (הילדים). פעילות גופנית ותזונה נבונה אינם משולבים מספיק בחיי היום-יום. השמנה והעדר פעילות גופנית גורמים להתפתחות מחלות כרוניות קשות: סוכרת, סרטן, לב וכלי דם ועוד, והעלות למשק הישראלי מגיעה ל כ- 6 מיליארד שקלים בשנה.

משרד הבריאות, בשיתוף משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, יזמו  תוכנית לאומית, שתקיף את כל סוגי האוכלוסייה ותשפיע על כל אזרחי ישראל החל מהרמה הלאומית ועד לרמת הפרט, המשפחה והשכונה. מטרת התכנית לשנות מיסודו את המצב הקיים. התכנית הלאומית עוסקת ביצירת סביבה מתאימה לפרט המאפשרת בחירה קלה יותר באורח חיים פעיל ובריא ובמתן כלים לשיפור אורחות חיים בדגש על תזונה נבונה וביצוע פעילות גופנית קבועה.

על מנת להשיג מטרה זאת גובשה התכנית הלאומית. התכנית מונחית על ידי ועדת היגוי מקצועית, בראשות מנכ”ל משרד הבריאות, ומבוססת על המלצות שנבחנו והוכחו כיעילות במדינות שונות ומנתונים ומחקרים שנעשו בארץ.

התכנית הלאומית תופעל במספר רבדים: ברובד הלאומי (לדוגמא: תוכנית ארצית של “בית ספר מקדם בריאות”), ברובד המקומי (לדוגמא “עיר פעילה ובריאה”) וברובד חקיקתי באמצעות חוקים ותקנות הקשורים לצריכת מזון בריא והנגשת מתקני ספורט ופעילות ותגמול קופות החולים להשקיע בקידום בריאות (לדוגמא סדנאות למניעת השמנה). במהלך שנת תשע”ב (2012-2011) יופעל פיילוט ב-10 רשויות, אשר נועד להוביל את התוכנית לכלל הישובים בישראל במהלך השנים הבאות.

להלן עיקרי המלצות משרד הבריאות שהוגשו, בין היתר, לממשלה:

• תמרוץ לרשויות מקומיות המעודדות תוכניות לפעילות גופנית בשטחים פתוחים כגון קבוצות הליכה, מתקני ספורט בשטח ושבילי אופניים.

• בחינת דרכים אפשריות להעלאת המודעות בקרב המעסיקים לעניין החשיבות והתועלת הקיימת בקידום בריאות העובדים במקום העבודה.


• בחינת שימוש בכלי רגולציה צרכניים לשם הגברת מודעות הצרכנים לחשיבות הצריכה של מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה כגון לחם מחיטה מלאה, על מנת להביא לירידה במחירם.


• הגבלת מכירת מזון בו אחוז שומן הטראנס גבוה.


• הנגשה והקלה ביכולת השימוש במכוני כושר (החלפת הצורך בקבלת אישור רפואי בהצהרת בריאות אישית, התייחסות לנערים מגיל 14 כמבוגרים)


• תקצוב מיוחד יינתן לקופות החולים שיעסקו בקידום בריאות ויקיימו פעולות כגון קבוצות תמיכה וטיפול להורדה במשקל, טיפול בסוכרת, סדנאות להורים וילדים שמנים, וייעוץ פרטני למבוטחים.


• הגבלת פרסום מזון בעל ערך תזונתי נמוך בשעות צפיית ילדים ובשעות צפיית שיא.

מתוך אחריות לתוכנית הלאומית שמוביל משרד הבריאות, יחד עם משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, תתוקצב התוכנית באופן חסר תקדים.  בין השנים 2011 ל-2015, ישקיע משרד הבריאות לפחות 175.5 מיליון שקלים. משרד החינוך כ-15 מיליון שקלים ומשרד התרבות והספורט כ- 10 מיליון שקלים.

מקור: דוברות משה”ב

הערת המערכת: הכוונות כמובן טובות, עיקרי התכנית נראים נכונים, התקצוב משמעותי…השאלה – איך בוחנים שכל זה אכן ייושם וגם ישפיע ? כדאי לשקול את האפשרות לכך שאת התכנית תלווה מערכת בקרה שתבחן פרמטרים בריאותיים שונים כמו BMI בקבוצות המטרה (לפני/אחרי או בהשוואה לקבוצות ביקורת וכד’), שיעורי הופעת סוכרת וכד’.