מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של ירחון American Journal of Clinical Nutrition עולה כי רמות גבוהות של מגנזיום בתזונה ובפלסמה עשויות להיות קשורות לסיכון נמוך יותר לתמותה לבבית פתאומית (Sudden cardiac death, SCD).
החוקרים מסבירים כי תמותה לבבית פתאומית הינה בעיה רצינית של בריאות הציבור, וכי מאמצי המניעה הראשונית הינם חיוניים על מנת להוריד את היארעותה הכוללת.
לדברי החוקרים, מודלים תאיים וניסיוניים קודמים מראים כי למגנזיום תכונות אנטיאריתמיות. בנוסף, נתיחות שלאחר המוות הראו כי ישנן רמות נמוכות של מגנזיום בחולים אשר מתו כתוצאה מ-SCD בהשוואה לאלו שמתו כתוצאה מחבלה. לפיכך, ביקשו בעבודתם זו לבחון שמא ישנן ראיות לקיומו של קשר בין רמות המגנזיום ובין SCD באוכלוסיה הכללית.
לשם כך, בחנו החוקרים באופן פרוספקטיבי נתונים אודות למעלה מ-88,000 נשים הנכללות במחקר ה-Nurses Health Study. הם מדווחים כי במהלך למעלה מ-26 שנות המעקב, נרשמו 505 מקרים של מוות פתאומי או מוות כתוצאה מהפרעה בקצב הלב.
החוקרים מצאו כי SCD היה נמוך משמעותית בקרב נשים ברביעון הגבוה ביותר של רמות המגנזיום בפלסמה בהשוואה לאלו ברביעון הנמוך ביותר (RR, 0.23). כך היה גם ביחס לרמות המגנזיום בתזונה, אם כי במידה מועטה יותר (RR, 0.63). לדבריהם, כל עלייה של 0.25 mg/dL (1 SD) ברמת המגנזיום בפלסמה הייתה קשורה בירידה של 41% בסיכון ל-SCD.
על סמך תוצאותיהם אלו, מסיקים החוקרים כי רמות גבוהות של מגנזיום, אם בפלסמה ואם בתזונה, קשורות בסיכון נמוך יותר לתמותה לבבית פתאומית. לטענתם, מרבית האמריקאים אינם עומדים בכמות הצריכה היומית המומלצת של מגנזיום, ולפיכך, הגברת צריכתו עשויה להוות יעד אפשרי למניעה ראשונית של SCD.
על אף פי כן, מדגישים החוקרים כי המחקר הנוכחי הינו תצפיתי באופיו ועל כן יש צורך במחקרים רליניים נוספים בתחום בטרם ניתן יהיה לקבוע כי קשרים אלו הינם סיבתיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!