מטרת הקווים המנחים היא לספק המלצות המבוססות על סקירת ההוכחות בנושא טיפול תרופתי וניתוחי בהשמנת יתר. קהל היעד הוא המטפלים באנשים אלו (BMI 30 ומעלה). הקווים המנחים מבוססים על דיווחים ומאמרים שפותחו ע”י מרכז דרום קליפורניה לפרקטיקה מבוססת הוכחה:
מטה-אנליזה: טיפול תרופתי בהשמנת יתר
החוקרים העריכו 50 מחקרים עם orlistat (קסנקל), 13 מחקרים עם fluoxetine (פרוזק), 5 מחקרים עם bupropion (זיבן) 9 מחקרים עם topiramate (טופמקס), ומחקר אחד עם sertraline (לוסטרל) ו-zonisamide. מטה-אנליזה נערכה לכל התרופות מלבד לוסטרל, zonisamide ופרוזק, אשר מסוכמות נרטיבית.
כל דיווחי ערכי אובדן המשקל הם יחסית לפלצבו:
sibutramine (רדוקטיל)- שינוי ממוצע באובדן משקל של 4.45 קילו (95% רווח בר סמך, 3.62-5.29 ק”ג) לאחר שנה.
קסנקל- אובדן משקל ממוצע של 2.89 ק”ג (2.27-3.51 ק”ג) לאחר שנה.
diethylpropion ו-phentermine (רזין)- 3.6 ק”ג לאחר 6 חודשים (0.6-6.0 ק”ג) לרזין ו-3 ק”ג (1.6-11.5 ק”ג) ל-diethylpropion.
פרוזק- טווח הפעולה היה בין 14.5 ק”ג ירידה ל- 0.4 ק”ג עלייה במשקל לאחר שנה או יותר.
זיבן- ירידה של 2.77 ק”ג (1.1-4.5 ק”ג) לאחר 6 עד 12 חודשים.
טופמקס- לאחר 6 חודשים ירידה של 6.5% (4.8%-8.3%).
החוקרים מסיקים כי רדוקטיל, קסנקל, רזין, וכנראה diethylpropion, זיבן, פרוזק, וטופמקס גרמו לירידה בינונית במשקל כשניתנים יחד עם דיאטה. רדוקטיל וקסנקל הן התרופות הנחקרות ביותר.
מטה-אנליזה: טיפול ניתוחי בהשמנת יתר
BMI 40 ומעלה- החוקרים מצאו מחקר אחד שדיווח על אובדן משקל גדול יותר עם ניתוח בהשוואה לטיפול תרופתי. הניתוח גרם לירידה של 20-30 קילו, אשר נשמרה למשך 10 שנים ונלווה לה שיפור בתחלואות נוספות.
BMI בין 35-39- נתונים ממחקרי מקרה תמכו בעליונות הניתוח אך לא ניתן לומר שהם חד משמעיים.
החוקרים הסיקו כי ניתוח יעיל יותר מטיפול לא ניתוחי לירידה במשקל ושליטה בתחלואות נוספות בחולים עם BMI 40 ומעלה. יש צורך בנתונים נוספים בכדי לקבוע יעילות ניתוח בהשוואה לטיפול לא ניתוחי לאנשים פחות שמנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!