טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית לפני טיפול אנדווסקולארי מלווה בעליה מתונה בסיכון לדימום תוך-גולגולתי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי משנית לחסימת כלי דם גדול במערכת הקדמית, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. למרות שדימום תוך-גולגולתי תסמיני או א-תסמיני לוו בסיכון מוגבר לתוצאות תפקודיות גרועות יותר, התועלת של טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי לבדה עשויה לאזן את הסיכון הנ”ל.

מטה האנליזה כללה נתונים אודות למעלה מ-2,000 משתתפים עם אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם במחזור הקדמי (גיל חציוני של 71 שנים, 56% גברים) משישה מחקרים אקראיים. הסקירה השוותה את ההשפעות של טיפול אנדווסקולארי עם טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית (בעיקר Alteplase, 1160 חולים) או טיפול אנדווסקולארי בלבד (1,153 חולים) להערכת הסיכון לדימום תוך-גולגולתי.

החוקרים בחנו תתי-סוגים של דימום תוך-גולגולתי באמצעות סיווג Heidelberg Bleeding Classification בבדיקות MRI או CT עוקבות בתוך 18-72 שעות מהאירוע המוחי.

הניתוח העיקרי התמקד בתיאור פרופיל תתי הסוגים של דימום תוך-גולגולתי, דפוסי דימום ודימום תוך-גולגולתי תסמיני, כאשר הניתוח כלל תקנון למספר מאפיינים בסיסיים. ניתוחים משניים כללו הערכות של השפעות תתי-סוגים של דימום תוך-גולגולתי על התוצאות התפקודיות בעזרת מדד Modified Rankin Scale לאחר 90 ימים מהאירוע המוחי.

מהנתונים עולה כי 34% מהמשתתפים אובחנו עם דימום תוך-גולגולתי. בזרוע הטיפול המשולב תועד סיכון מוגבר משמעותית לדימום תוך-גולגולתי מכל-סוג, בהשוואה לזרוע הטיפול האנדווסקולארי בלבד (36% לעומת 32%, יחס סיכויים מתוקן של 1.20, P=0.03).

טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית עם טיפול אנדווסקולארי לוו גם בשיעור גבוה יותר של המטומה של הפרנכימה לעומת טיפול אנדווסקולארי בלבד (7% לעומת 5%, יחס סיכויים מתוקן של 1.5, p=0.04).

בחולים עם דימום תוך-גולגולתי א-תסמיני (יחס סיכויים משותף של 0.6, p<0.001) או דימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים משותף של 0.1, P<0.001) תועדו תוצאות תפקודיות גרועות יותר, בהשוואה לאלו ללא דימום תוך-גולגולתי.

הקשר בין טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית ובין הסיכון המוגבר לדימום תוך-גולגולתי היה גדול יותר משמעותית בחולים עם רמות סוכר גבוהות יותר (140 מ”ג/ד”ל ומעלה, p=0.007) ולחץ דם סיסטולי (140 מ”מ כספית ומעלה, p=0.02).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית לפני טיפול אנדווסקולארי עשוי להביא לעליה בשיעורי דימום תוך-גולגולתי, כמו גם עליה בדרגת החומרה של דימומים אלו. עם זאת, הם מציינים כי העלייה המתוארת בדימומים, למרות שהינה מובהקת סטטיסטית, היא יחסית מתונה במונחים אבסולוטיים.

JAMA Neurol, Sep 2025

לידיעה במדסקייפ