עיכוב ארוך יותר בטיפול במקרים של דימום תוך-מוחי לעומת אירוע מוחי איסכמי

מקור: Stroke

עיכוב בטיפול היה ארוך יותר משמעותית במבוגרים עם אבחנה של דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Stroke. בנוסף, התחלת טיפול לאיזון יתר לחץ דם בתוך 60 דקות העלה ביותר מפי שבעה את הסיכויים לשחרור מבית החולים בחולים עם דימום תוך-מוחי.

החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, שכלל 11 מרכזים לטיפול באירוע מוחי בארצות הברית בין 2017 עד 2022. הם בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-7,000 מבוגרים עם דימום תוך-מוחי (גיל ממוצע של 67 שנים, 43% נשים) או אירוע מוחי איסכמי חד (גיל ממוצע של 69 שנים, 49% נשים).

התוצאים העיקריים כללו את משך הזמן מהגעה לבית החולים עד לטיפול ראשון, אשר הוגדר כהתחלת טיפול להורדת לחץ דם או לסתירת השפעת טיפול נוגד-קרישה בחולים רלבנטיים עם דימום תוך-מוחי לעומת טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי או זמן דיקור עורקי בחולים מתאימים עם אירוע מוחי איסכמי חד, ושיעור החולים שענו על היעד הארצי של מרווח הזמן עד לטיפול.

הניתוח כלל תקנון לגיל, מין, גזע, מוצא אתני ומשתנים קליניים.

חציון מרווח הזמן מהגעה לבית החולים עד לטיפול תרופתי ראשון היה ארוך יותר משמעותית בחולים עם דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד (52 דקות לעומת 42 דקות, בהתאמה, p<0.001), כמו גם משך הזמן עד לטיפול לסתירת נוגד-קרישה בחולים עם דימום תוך-מוחי לעומת דיקור עורקי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד (131 דקות לעומת 93 דקות, p<0.001).

הסיכוי לקבלת טיפול במועד היה נמוך יותר משמעותית בחולים עם דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד (יחס סיכויים מתוקן של 0.74, p<0.01).

שיעור החולים שענו על יעדי מרווח זמן עד לטיפול היה גם נמוך יותר משמעותית באלו עם דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד (p<0.001). בחולים עם דימום תוך-מוחי ולחץ דם סיסטולי מעל 150 מ”מ כספית באשפוז שקיבלו טיפול להפחתת לחץ דם בתוך 60 דקות מהגעה לבית החולים תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית לשחרור לביתם או למוסד שיקום אקוטי, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול לאחר למעלה משעה (יחס סיכויים מתוקן של 7.5, p<0.01).

בחולים עם דימום תוך-מוחי שקיבלו תכשיר לסתירת השפעת נוגדי-קרישה בתוך 90 דקות מהגעה לבית החולים תועד סיכון מופחת לתמותה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול מאוחר יותר (יחס סיכויים מתוקן של 0.5, p=0.046).

החוקרים כותבים כי הסבר אפשרי לעיכוב בטיפול בדימום תוך-מוחי לעומת אירוע מוחי איסכמי חד נוגע לכך שהצוותים הרפואיים מנוסים ומאומנים בעמידה ביעדים ספציפיים לטיפול באירוע מוחי איסכמי אך לא בדימום תוך-מוחי. ההצלחה של טיפול תרומבוליזה מוקדם ניתנת לשחזור בקלות בחולים עם דימום תוך-מוחי מאחר ותכשירים להפחתת לחץ דם זמינים עוד יותר מטיפולי תרומבוליזה בחדרי מיון.

Stroke, Sep 3, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן