האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

מקור: JAMA Neurology

הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של 78 שנים, 84% גברים) שעברו ניקוז דרך חירור גולגולת בשל המטומה סב-דוראלית כרונית בשישה מרכזים בשוויץ, בתקופה שבין פברואר 2018 עד יוני 2023. כל החולים קיבלו טיפול באספירין לפני הופעת הדימום המוחי.

המשתתפים במחקר חולקו לזרוע המשך טיפול באספירין במינון יומי של 100 מ”ג (78 חולים) או פלסבו תואם (77 חולים) למשך 12 ימים סביב ההתערבות הניתוחית.

התוצא העיקרי היה שיעורי הישנות המטומה סב-דוראלית כרונית שדרשה ניתוח חוזר בתוך שישה חודשים. תוצאים משניים כללו אירועים קרדיווסקולאריים או תרומבואמבוליים, אירועי דמם תוך-גולגולתי ותמותה. עוד הושלם ניטור אחר הופעת אירועים חריגים למשך שישה חודשים.

שיעורי הישנות המטומה סב-דוראלית כרונית לאחר שישה חודשים לא היו שונים משמעותית בין זרוע המשך טיפול באספירין או זרוע הפלסבו (14% לעומת 10%, בהתאמה). שיעורי ההישנות עם המשך טיפול באספירין היו נמוכים מהשיעורים עליהם דווח בעבר בטווח 25-33%.

הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, צרברווסקולאריים או תרומבואמבוליים היה מעט נמוך יותר בזרוע הטיפול באספירין לעומת זרוע הפלסבו, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (יס סיכון של 0.9, רווח בר-סמך 95% של 0.5-1.8).

הסיכון לדימום תוך-גולגולתי מעבר להישנות המטומה סב-דוראלית כרונית היה מעט גבוה יותר בזרוע הטיפול באספירין, לעומת זרוע הפלסבו, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 1.2, חמישה מקרים לעומת שישה מקרים, בהתאמה), עם מגמה דומה בהערכת הסיכון לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.9, ארבעה מקרי תמותה לעומת שני מקרי תמותה, בהתאמה). שיעור אירועים חריגים חמורים עמד על 7.7% בחולים בזרוע המשך טיפול באספירין לעומת 2.6% בזרוע הפלסבו.

החוקרים כותבים כי במקרים של דימום סב-דוראלי כרוני מקובל כיום להפסיק את הטיפול במדללי דם, כולל אספירין, לפני התערבות ניתוחית ולדחות את חידוש הטיפול למשך לפחות 12-30 ימים לאחר הניתוח. על-בסיס ממצאי המחקר הנוכחי אודות הסיכון להישנות ואירועי דמם לעומת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים או צרברווסקולאריים ותרומבואמבוליים, על רופאים להשלים הערכת סיכון-תועלת פרטנית במטרה לקבוע אם להמשיך או להשהות את הטיפול באספירין.

JAMA Neurology, Apr 27, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן