פרופ’ רחל גרוסמן תנהל את המרכז לגידולי מוח ברמב”ם ותשמש כסגנית מנהל המחלקה הנוירוכירורוגית ברמב”ם

חיזוק משמעותי למחלקה הנוירוכירוגית הגדולה בצפון: פרופ’ רחל גרוסמן, מנתחת, רופאה וחוקרת ידועה בתחום ניתוחי המוח החלה לעבוד ברמב”ם. פרופ’ גרוסמן היא בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. לאחר קבלת תואר MD היא השלימה תקופת פוסט-דוקטורט של מחקר בסיסי בתחום מדעי המוח בברקלי, שבארה”ב. היא התמחתה בנוירוכירורגיה במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר ולאחר מכן השלימה תת-התמחות בתחום גידולי המוח בבית החולים המוביל ג’ונס הופקינס בבולטימור, ארה”ב ובהמשך גם במרכז הרפואי UCSF בארה”ב. לאחר חזרתה ארצה, ניהלה פרופ’ גרוסמן את מרכז גידולי המוח בבית החולים “איכילוב” בתל אביב.

פרופ’ גרוסמן מחזיקה בניסיון רב בניתוחים מיקרו-כירורגיים מורכבים להסרת גידולים מוחיים שפירים וממאירים תוך שימוש בטכנולוגיות מיקרו-כירורגיות וניטור מתקדמות. חלק מהניתוחים מבוצעים בעירות לצורך שימור תפקודי שפה ותפקודים קוגניטיביים גבוהים של המטופלים ולמניעת פגיעות נוירולוגיות. לצד כל זה, היא מחזיקה גם ניסיון רב בניתוחים אנדוסקופיים המבוצעים דרך האף להסרת גידולי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) והסרת גידולי מוחיים הממוקמים בבסיס הגולגולת.

פרופ’ גרוסמן פרסמה עד כה למעלה מ-70 מאמרים בספרות המדעית הבינלאומית, כתבה פרקים בספרים וזכתה במספר רב של פרסים ומענקי מחקר תחרותיים בתחום גידולי המוח והטיפול בהם. הוענקו לה פרסים בתחום ההוראה והחינוך ועד לאחרונה שימשה כגזברית האיגוד הישראלי לנוירוכירורוגיה. פרופ’ גרוסמן עורכת בעיתונים מובילים בתחום גידולי המוח ומוזמנת להרצות בכנסים בינלאומיים, יוזמת ומובילה מספר רב של מחקרים קליניים פורצי דרך בתחום גידולי המוח, מחקרי מעבדה ושיתופי פעולה עם מרכזי מחקר מובילים בארץ, באירופה ובארצות הברית. פרופ’ גרוסמן חברה באיגודים נוירוכירורגים מקצועיים בישראל, באירופה ובארה”ב. היא חברה בוועדה בנושאי גידולי מוח של האיגוד הנוירוכירורגי האירופאי (EANS) ובתפקיד דומה באיגוד העולמי בנוירוכירורגיה (WFNS), מטעמו משתתפת בהדרכה ולימוד של נוירוכירורגים בארץ ובעולם.

המחלקה הנוירוכירורגית ברמב”ם מספקת טיפול בכל תתי התחומים בנוירוכירורגיה, כאשר מדיי שנה מבוצעים מעל 1,500 ניתוחים, כ-550 צנתורי מוח אבחנתיים וטיפוליים בשנה וכ-200 טיפולים ממוקדים בקרינה (רדיוכירורגיה) בשיתוף יחידת הקרינה של המערך האונקולוגי. המרכז לגידולי מוח מטפל במטופלים עם גידולים מוחיים, כולל השתתפות במחקרים קליניים אשר נמצאים בחזית התחום, תוך מתן דגש לכל הצרכים של אוכלוסיות חולים זו, כולל בפן הרגשי, הנפשי ומעטפת הקרובים של המטופל.

בתמונה: פרופ’ רחל גרוסמן

תמונה והודעה באדיבות הקריה הרפואית רמב”ם

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן