תפקוד כלייתי מנבא את הפרוגנוזה של חולים עם דימום תוך-מוחי (PLoS One)

הפרעה בתפקוד הכלייתי הינה גורם סיכון לתמותה בחולים לאחר דימום תוך-מוחי, עם עדות לקשר תלוי-מינון ועליה בסיכון לתמותה עם החמרה בתפקוד הכלייתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון לתמותה בטווח הקצר (חודש אחד) ובטווח הארוך (שנה אחת) על-פי קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בעת קבלה לאשפוז של חולים עם דימום תוך-מוחי.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Taiwan Stroke Registry בין אפריל 2006 ועד דצמבר 2016 וזיהו חולים עם דימום תוך-מוחי אשר סווגו לחמש תתי-קבוצות בהתאם לקצב פינוי גלומרולארי משוער בעת הקבלה לאשפוז: 90 ומעלה, 60-89, 30-59, 15-29, או פחות מ-15 מ”ל/דקה או תחת טיפולי דיאליזה. הסיכון לתמותה לאחר חודש ולאחר שנה מאבחנה של דימום תוך-מוחי נבחן על-פי קצב פינוי גלומרולארי משוער.

מהנתונים עולה כי שיעורי התמותה לאחר חודש ושיעורי התמותה לאחר שנה עלו באופן פרוגרסיבי עם ירידה בקטגוריית קצב פינוי גלומרולארי. שיעורי התמותה לאחר חודש אחד בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי קטן מ-15 מ”ל/דקה או תחת טיפולי דיאליזה היו גבוהים כמעט פי 5.5 בהשוואה לשיעורי התמותה בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי של 90 מ”ל/דקה ומעלה (8.31 לעומת 1.50 מקרי תמותה ל-1,000 שנות-אדם), עם יחס סיכון מתוקן של 4.59 (רווח בר-סמך 95% של 2.71-7.78).

בדומה, שיעורי התמותה לאחר שנה אחת בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי קטן מ-15 מ”ל/דקה או תחת טיפולי דיאליזה היו גבוהים פי 7.5 בהשוואה לשיעורי התמותה בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי של 90 מ”ל/דקה ומעלה (2.34 לעומת 0.31 מקרי תמותה ל-1,000 שנות-אדם), עם יחס סיכון מתוקן של 4.54 (רווח בר-סמך 95% של 2.95-6.98).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בחשיבות הפרוגנוסטית של תפקוד כלייתי בחולים עם דימום תוך-מוחי, כאשר קצב פינוי גלומרולארי מנבא את הסיכון לתמותה לאחר חודש ולאחר שנה מהאירוע המוחי.

PLoS One, Jan 26, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן