זיהוי כישלון טיפולי בגרורות במח באמצעות בינה מלאכותית (IEEE Journal of Translational Engineering in Health and Medicine)

מחקר חדש מראה כי שימוש בבינה מלאכותית ו-MRI עשוי לחזות כישלון של טיפול קרינתי בגרורות במח

מחקר חדש מראה כי שימוש בבינה מלאכותית ו-MRI עשוי לחזות כישלון של טיפול קרינתי בגרורות במח ב-83% מהמקרים, זאת לעומת אונקולוגים אשר מדייקים בכ-65% מהמקרים.

החוקר הראשי, פרופ’ עלי סדגי-נאיני, פרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטת יורק, טורונטו, קנדה, אומר כי “עד 30% מהמטופלים עם גרורות במח אינם מגיבים לטיפול בקרינה סטריאוטקטית, וחולף זמן רב עד שהאונקולוגים יכולים להעריך את תוצאת הטיפול באמצעות הדמיה. מודלים של בינה מלאכותית עשויים לסייע ככלי תומך בהחלטות קליניות”. המחקר פורסם ב-IEEE Journal of Translational Engineering in Health and Medicine ב-4 בנובמבר 2022.

במחקר הנוכחי נותחו הדמיות MRI באמצעות מודל שביכולתו לבצע מיקוד ודיוק. המידע נלקח מ-124 מטופלים אשר היו עם 156 נגעים. החוקרים בנו את מודל הבינה המלאכותית כך שימקד את תשומת ליבו בדפוסים שיכולים לתאר את ההטרוגניות באזורים השונים שמסביב לגידול, מיקוד אשר לרוב לא ניתן להבחנה באמצעות העין האנושית.

בהמשך, צוות המחקר יעריך את המודל באמצעות מערכות נתונים גדולות יותר, ובמידת הצורך יתכנן ניסויים קליניים כדי לבחון בצורה טובה יותר את ביצועי המודל.

פרופ’ מייק י. צ’ן, פרופסור חבר ב-City of Hope בדוארטה, קליפורניה, הדגיש את חשיבות המחקר בכך ש”כמות הנתונים שהרדיולוג נדרש לסקור היא עצומה, משום שניתוח MRI מוח להערכת גידול מורכב מ-617 תמונות, ובדיקות מיוחדות יותר עולות בקלות על 1000 תמונות”. לרוב הרופאים יש כחצי שעה לטובת השוואת MRI חדש עם תמונה קודמת אחת לפחות, וזהו זמן מועט מאוד לבחינת הניואנסים בקפידה.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן