זיהוי כישלון טיפולי בגרורות במח באמצעות בינה מלאכותית (IEEE Journal of Translational Engineering in Health and Medicine)

מחקר חדש מראה כי שימוש בבינה מלאכותית ו-MRI עשוי לחזות כישלון של טיפול קרינתי בגרורות במח

מחקר חדש מראה כי שימוש בבינה מלאכותית ו-MRI עשוי לחזות כישלון של טיפול קרינתי בגרורות במח ב-83% מהמקרים, זאת לעומת אונקולוגים אשר מדייקים בכ-65% מהמקרים.

החוקר הראשי, פרופ’ עלי סדגי-נאיני, פרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטת יורק, טורונטו, קנדה, אומר כי “עד 30% מהמטופלים עם גרורות במח אינם מגיבים לטיפול בקרינה סטריאוטקטית, וחולף זמן רב עד שהאונקולוגים יכולים להעריך את תוצאת הטיפול באמצעות הדמיה. מודלים של בינה מלאכותית עשויים לסייע ככלי תומך בהחלטות קליניות”. המחקר פורסם ב-IEEE Journal of Translational Engineering in Health and Medicine ב-4 בנובמבר 2022.

במחקר הנוכחי נותחו הדמיות MRI באמצעות מודל שביכולתו לבצע מיקוד ודיוק. המידע נלקח מ-124 מטופלים אשר היו עם 156 נגעים. החוקרים בנו את מודל הבינה המלאכותית כך שימקד את תשומת ליבו בדפוסים שיכולים לתאר את ההטרוגניות באזורים השונים שמסביב לגידול, מיקוד אשר לרוב לא ניתן להבחנה באמצעות העין האנושית.

בהמשך, צוות המחקר יעריך את המודל באמצעות מערכות נתונים גדולות יותר, ובמידת הצורך יתכנן ניסויים קליניים כדי לבחון בצורה טובה יותר את ביצועי המודל.

פרופ’ מייק י. צ’ן, פרופסור חבר ב-City of Hope בדוארטה, קליפורניה, הדגיש את חשיבות המחקר בכך ש”כמות הנתונים שהרדיולוג נדרש לסקור היא עצומה, משום שניתוח MRI מוח להערכת גידול מורכב מ-617 תמונות, ובדיקות מיוחדות יותר עולות בקלות על 1000 תמונות”. לרוב הרופאים יש כחצי שעה לטובת השוואת MRI חדש עם תמונה קודמת אחת לפחות, וזהו זמן מועט מאוד לבחינת הניואנסים בקפידה.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן