מנינגיומות על-רקע חשיפה לטיפול קרינתי אגרסיביות יותר מאלו המתפתחות ספונטאנית (מתוך אתר Researchsquare)

מנתונים חדשים שפורסמו באתר Researchsquare.com אך טרם עברו סיקור עמיתים עולה כי מנינגיומות על-רקע חשיפה לקרינה הן בעלות היסטולוגיה בדרגה גבוהה יותר, דורשות טיפול אגרסיבי יותר ועם שיעורי הישנות והתקדמות גבוהים יותר, בהשוואה לגידולים המתפתחים ספונטאנית.

 ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאחר ומנינגיומות על-רקע טיפול קרינתי מופיעות לעיתים נדירות, אין מידע רב אודות המהלך הטבעי או התגובה לטיפול. הבנה טובה יותר של מאפייני מנינגיומות אלו יסייעו לנוירוכירורגים לזהות ולטפל בחולים אלו.

 במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון 15 מקרים של מנינגיומות על-רקע חשיפה לקרינה במבין 1,003 חולים עם מנינגיומה אשר טופלו במרכז רפואי יחיד בין 2005 עד 2015.

 שיעורי ההיארעות של מנינגיומות על-רקע חשיפה לטיפול קרינתי מבין כלל המנינגיומות עמדו על 1.5%, כאשר הסיבות הנפוצות ביותר לטיפול קרינתי כללו לויקמיה מסוג ALL, או מדולובלסטומה.

 הגיל הממוצע בעת האבחנה עמד על 43.3 שנים ותקופת החביון הכוללת, אשר הוגדרה כמרווח הזמן בין מנת הקרינה האחרונה ועד אבחנת מנינגיומה על-רקע טיפול קרינתי, עמדה על 29.7 שנים.

 למעלה ממחצית מהגידולים היו בדרגה 2 לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי, כך שסיכויי ההישנות היו גבוהים יותר.

 בגברים תועדו בממוצע 1.4 גידולים וזמן החביון הממוצע עמד על 23.6 שנים; בנשים תועדו בממוצע 2.8 נגעים ותקופת החביון הממוצעת עמדה על 32.7 שנים.

 מבין 15 החולים, 3 היו במעקב קליני, חולה אחד הופנה לניתוח בלבד, 7 עברו ניתוח וקרינה, 3 השלימו ניתוח וטיפול תרופתי וחולה אחד עבר ניתוח, קרינה וטיפול תרופתי.

 לאחר עשר שנים, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות עמדו על 50% ושיעורי ההישרדות ללא-הישנות עמדו על 27%. בקרב חולים שקיבלו טיפול קרינתי, משך ההישרדות הממוצע ללא-התקדמות עמד על3.7 שנים ושיעורי ההישרדות ללא-התקדמות עמדו על 58%.

 ממצאי המחקר הנוכחי תומכים במעקב הדוק יותר אחר מנינגיומות על-רקע חשיפה לטיפול קרינתי מאחר ושיעורי ההישנות גבוהים יותר בהשוואה למנינגיומות שהתפתחו ספונטאנית וקרינה עשויה להוות טיפול יעיל במקרים אלו.

 

מתוך אתר Researchsquare

 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן