טיפול בדקסמתזון עלול לגרום יותר נזק מתועלת בחולים עם המטומה תת-דוראלית כרונית (New England Journal of Medicine)

מתן דקסמתזון לטיפול בהמטומה תת-דוראלית כרונית עלול לגרום יותר נזק מתועלת, כאשר בחולים שקיבלו את הטיפול בסטרואידים תועדו תוצאות פחות טובות עם יותר תופעות לוואי, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול-דמה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מבריטניה שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

מדגם המחקר כלל 748 חולים עם המטומה תת-דוראלית כרונית, כאשר כמעט כולם עברו ניתוח להסרת ההמטומה במהלך האשפוז הראשוני. הטיפול בגלוקוקורטיקואידים הפחית משמעותית את הצורך בניתוחים חוזרים, אך שיעורי ההישנות היו נמוכים (7.1% עם פלסבו לעומת 1.7% בקרב מטופלים בדקסמתזון).

התוצא העיקרי של המחקר היה מדד של 0-3 נקודות לפי סולם Modified Rankin Scale, כאשר ציון של 6 נקודות מעיד על מות החולים.

טרם ההקצאה האקראית, ב-60% מהחולים תועד מדד של 1, 2, או 3 נקודות, כאשר התסמינים כללו כאבי ראש, בלבול, חולשה ואובדן זיכרון.

מבין החולים שהיו זמינים להערכה, 83.9% מהמטופלים בדקסמתזון ענו על התוצא העיקרי של מדד mRS של 0-3 נקודות לאחר שישה חודשים, זאת בהשוואה ל-90.3% מאלו בקבוצת הפלסבו (p=0.01).

שיעור האירועים החריגים החמורים במהלך 30 הימים הראשונים עמד על 16% עם טיפול בדקסמתזון, בהשוואה ל-6.4% בקבוצת הפלסבו (p<0.001).

למרות שממצאי המחקר נותנים מענה לשאלה שקיימת מזה כ-50 שנים ומעידים כי אין תועלת למתן דקסמתזון לשיפור מוגבלות בחולים עם המטומה תת-דוראלית כרונית, התשובה פחות ברורה בכל הנוגע להשפעת הטיפול על גודל הקולקציה והפחתת הצורך בניתוחים חוזרים. ממצאי המחקר מפחיתים את ההתלהבות בכל הנוגע למתן סטרואידים לטיפול בהמטומה תת-דוראלית כרונית.

השיעור הנמוך יותר של חולים עם תוצאות טובות יותר מבחינת המוגבלות והשיעור המוגבר של אירועים חריגים בקבוצת הטיפול בסטרואידים מטה את המאזניים כנגד מתן הטיפול בסטרואידים.

New England Journal of Medicine, online December 16, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן