תוצאות מבטיחות לבדיקת אולטרה-סאונד לצד מיטת המטופל באבחנה של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר (Ann Intern Med)

שימוש בבדיקת אולטרה-סאונד להערכת עצב הראיה בבדיקה המבוצעת לצד מיטת המטופל עשויה לסייע באבחנה של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר בילדים ומבוגרים, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת Annals of Internal Medicine.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הדיוק של בדיקת אולטרה-סאונד של עצב הראיה לאבחון לחץ תוך-גולגולתי מוגבר בילדים ומבוגרים. לצורך כך, החוקרים ערכו חיפוש ב-13 מאגרי נתונים לזיהוי מחקרים שבחנו את הדיוק האבחנתי של בדיקת ההדמיה.

מבין 71 מחקרים שכללו 4,551 חולים, 61 כללו מבוגרים ו-35 דורגו כבעלי סיכון נמוך להטיה. מניתוח הנתונים עלה כי רגישות בדיקת אולטרה-סאונד של עצב הראיה בחולים עם חבלת ראש עמדה על 97%, הסגוליות עמדה על 86%, יחס הסבירות החיובי עמד על 6.93 ויחס הסבירות השלילי עמד על 0.04. השיעורים המקבילים בקרב נבדקים עם נזק מוחי שאינו על-רקע חבלה עמדו על 92%, 86%, 6.39 ו-0.09, בהתאמה.

החוקרים לא זיהו הבדלים בהערכות דיוק בדיקת אולטרה-סאונד בין מחקרים שסווגו לפי גילאי החולים, דרגת ההכשרה והמומחיות של הרופא, הטווחים התקינים וערכי הסף שנקבעו. הסף האופטימאלי של הרחבת מעטפת עצב הראיה בבדיקת אולטרה-סאונד עמד על 5.0 מ”מ.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקת אולטרה-סאונד של עצב הראי העשויה לסייע באבחנה של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר. מדידת מעטפת העצב הינה בעלת רגישות גבוהה ויחס סבירות שלילי נמוך, העשויים לשלול לחץ תוך-גולגולתי מוגבר, בעוד שמדידה מוגברת, המתאפיינת בסגוליות גבוהה ויחס סבירות חיובי גבוה, עשויה להעיד על לחץ תוך-גולגולתי מוגבר וצורך בבדיקות נוספות לאישור האבחנה.

Ann Intern Med. Published online November 18, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן