תרומתם של תסמיני דיכאון לירידה קוגניטיבית בחולים עם אנגיופתיה מוחית עמילואידית

מקור: Neurology

בחולים עם אנגיופתיה מוחית עמילואידית (Cerebral Amyloid Angiopathy) סבירות גבוהה יותר לסבול מתסמינים העשויים להעיד על דיכאון, בהשוואה לביקורות עם תפקוד קוגניטיבי תקין. מהנתונים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה עוד כי תסמיני דיכאון תיווכו באופן חלקי את הקשר בין אנגיופתיה מוחית עמילואידית ובין הפגיעה הקוגניטיבית, הן בתחום הזיכרון האפיזודי והן בתחום התפקוד הניהולי.

מניתוח חתך שכלל 85 מבוגרים עם אנגיופתיה מוחית עמילואידית (גיל ממוצע של 73.5 שנים, 35.3% נשים) שאובחנו על-בסיס קריטריוני בוסטון ו-83 ביקורות עם תפקוד קוגניטיבי תקין (גיל ממוצע של 68.8 שנים, 62.7% נשים) משני מרכזים בקנדה.

הערכת התפקוד הקוגניטיבי כללה זיכרון אפיזודי, תפקוד ניהולי ומהירות עיבוד באמצעות מבחנים נוירו-פסיכולוגיים מתוקנים, כאשר המדדים הומרו למדדי סטיות תקן מתוקנים לגיל, מין ורמת השכלה. תסמיני דיכאון נמדדו על-פי מדד GDS-15 (או Geriatric Depression Scale), כאשר מדד של 5 ומעלה מעיד על דיכאון אפשרי.

החוקרים השלימו ניתוח תיווך שכלל 1,000 סימולציות במטרה לבחון האם תסמיני דיכאון מתווכים את השפעת אנגיופתיה מוחית עמילואידית על התפקוד הקוגניטיבי. עוד נבדקו הקשרים בין ציוני שאלון GDS-15 ובין ממצאי הדמיה מוחית האופייניים לאנגיופתיה מוחית עמילואידית.

במשתתפים עם אנגיופתיה מוחית עמילואידית תועד סיכון מוגבר לדיכאון אפשרי (יחס סיכויים של 15.71, p<0.001) וסיכון גבוה פי 2.71 למדד GDS-15 כולל גבוה ויתר בהשוואה לביקורות, למרות שבביקורות דווח על שכיחות גבוהה יותר של היסטוריה של דיכאון במהלך החיים. שיעור גדול יותר של חולים עם אנגיופתיה מוחית עמילואידית ענו על הקריטריונים לדיכאון אפשרי בהשוואה לביקורות.

מניתוח הנתונים עלה קשר בין דיכאון אפשרי ובין ירידה בזיכרון אפיזודי (p<0.001), תפקוד ניהולי (p<0.001) ומהירות עיבוד (p=0.006).

דיכאון אפשרי תיווך חלק גדול מההשפעה הכוללת של אנגיופתיה מוחית עמילואידית על זיכרון אפיזודי (11%, p=0.014) ותפקוד ניהולי (9%, p=0.016), אך לא מהירות עיבוד (2%, p=0.56).

מבין סמני הדמיה בתהודה מגנטית הקשורים באנגיופתיה מוחית עמילואידית, עובי קורטקס ממוצע דק יותר (יחס ספירה של 1.33, p=0.005), נוכחות סידרוזיס שטחי בקורטקס (יחס ספירה של 2.04, p<0.001) ומדד גבוה יותר של כלי דם קטנים גבוה עם אנגיופתיה מוחית עמילואידית (יחס ספירה של 1.16, p=0.047) לוו בתסמיני דיכאון משמעותיים יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי זיהוי מוקדם והתערבות הולמת בתסמיני דיכאון בחולים עם אנגיופתיה מוחית עמילואידית עשויים לסייע בשיפור התפקוד הקוגניטיבי ואיכות החיים של החולים, לצד הפחתת הסיכון לסיבוכים אחרים.

Neurology, Aug 5, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן