תרסיס אינסולין פומי עשוי להפחית את הסיכון לדליריום לאחר-ניתוח

מקור: Am J Geriatric Psychiatry

במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Geriatric Psychiatry מדווחים חוקרים ממצרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן אינסולין תוך-אפי, אשר אינו מאושר ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי, לווה בירידה של 61% בהיארעות דליריום לאחר-ניתוח ובירידה של 41% בהיארעות ליקוי קוגניטיבי לאחר-ניתוח, בהשוואה לפלסבו, במבוגרים לאחר התערבות ניתוחית. הטיפול לווה גם בירידה משמעותית בסמני דלקת במערכת העצבים.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה שבעה מחקרים אקראיים ומבוקרים עם למעלה מ-700 מבוגרים שעברו פרוצדורה ניתוחית בסין בשנת 2024. ניתוח הנתונים כלל השוואה בין חולים שקיבלו טיפול תוך-פומי באינסולין סביב הניתוח במינון של 20-40 יחידות בינלאומיות אל מול אלו שקיבלו מי מלח כפלסבו.

התוצאים שנבחנו כללו את השינויים בהיארעות דליריום לאחר-ניתוח ואת שיעורי ליקוי קוגניטיבי לאחר-ניתוח, כמו גם שינויים בסמנים דלקתיים.

מהנתונים עולה כי מתן אינסולין תוך-אפי לווה בירידה משמעותית בהיארעות דליריום לאחר-ניתוח (יחס סיכון של 0.39, p<0.001) ובליקוי קוגניטיבי לאחר-ניתוח (סיכון יחסי של 0.51, p=0.02) לעומת פלסבו.

בהשוואה לפלסבו, מתן אינסולין תוך-אפי לווה בריכוזי IL-6 נמוכים יותר משמעותית בתום הניתוח (הבדל ממוצע של 3.9-, p<0.001), ביום 1 (הבדל ממוצע של 3.6-, p<0.001) וביום 3 (הבדל ממוצע של 2.5-, p<0.001), אך לא ביום 5 לאחר הניתוח.

רמות TNF-Alpha היו נמוכות יותר משמעותית בזרוע טיפול באינסולין תוך-אפי בתום המחקר (הבדל ממוצע של 3.8-, p<0.001), ביום 3 (הבדל ממוצע של 2.8-, p<0.001) וביום 5 (הבדל ממוצע של 1.2-, p=0.03).

לא תועדו אירועי היפוגליקמיה או אירועים חריגים חמורים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתן אינסולין תוך-אפי מהווה גישה מבטיחה לטיפול במטרה למנוע הפרעות נוירו-קוגניטיבית סביב התערבויות ניתוחית דרך השפעות נוגדות-דלקת ומנגנוני הגנה על מערכת העצבים.  הם קוראים להשלים מחקרים נוספים וגדולים יותר במטרה להבין טוב יותר את יעילות הטיפול.

Am J Geriatric Psychiatry, Jan 7, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן