במאמר שפורסם בכתב העת Acta Psychiatrica Scandinavica מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ליקוי קוגניטיבי קל מלווה בסיכון מוגבר למחשבות אובדניות פאסיביות בקשישים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ליקוי קוגניטיבי קל ובין מחשבות אובדניות פסיביות או אקטיביות במדגם מבוסס-אוכלוסייה של קשישים ללא אבחנה קודמת של דמנציה משני מחקרים מבוססי-אוכלוסייה, Prospective Population Study of Women ו-H70-Study.
הערכה נוירו-פסיכיאטרית מקיפה שימשה להערכת המצב הקוגניטיבי, כאשר 182 משתתפים סווגו עם תפקוד קוגניטיבי שמור, 448 אובחנו עם ליקוי קוגניטיבי אך לא ענו על קריטריוני ליקוי קוגניטיבי קל ו-286 אובחנו עם ליקוי קוגניטיבי קל. הערכת מחשבות אובדניות פסיביות/אקטיביות התבססה על שאלות מכוונות.
החוקרים מדווחים כי מחשבות אובדניות פסיביות או אקטיביות בכל חומרה תועדו ב-16% מאלו עם ליקוי קוגניטיבי קל וב-1.1% מאלו עם תפקוד קוגניטיבי שמור.
מהנתונים עולה קשר בין ליקוי קוגניטיבי קל ובין תחושת לאות בשנה האחרונה (יחס סיכויים של 18.32, רווח בר-סמך 95% של 2.44-137.75) ומשאלת מוות (יחס סיכויים של 5.30, רווח בר-סמך 95% של 1.19-23.64) לפי ניתוח סטטיסטי שכלל תקנון למשתנים כמו דיכאון מג’ורי.
מחשבות אובדניות במהלך החיים דווחו בשכיחות גבוהה יותר בקרב חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל (35.7%), בהשוואה לאלו עם תפקוד קוגניטיבי שמור (14.8%).
ממצאי המחקר הצביעו על קשר בין ליקוי קוגניטיבי קל ובין תחושת לאות במהלך החיים (יחס סיכויים של 2.90, רווח בר-סמך 95% של 1.67-5.05). בקרב חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל, ליקוי בזיכרון וביכולת ראיה מרחבית נקשרו עם תחושת לאות בשנה האחרונה ובמהלך החיים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממאי המחקר מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של מחשבות אובדניות פאסיביות בשנה האחרונה ובמהלך החיים בקרב חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל, בהשוואה לאלו עם תפקוד קוגניטיבי שמור, עדות לכך שליקוי קוגניטיבי קל הינו גורם סיכון אפשרי לאובדנות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!