במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה בגיל העמידה, אך לא תזונה לקויה ו/או העדר פעילות גופנית, מלווה בעליה משמעותית בסיכון לדמנציה בשלב מאוחר יותר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם השמנה בגיל העמידה הינה גורם להופעת דמנציה ואם מדד מסת גוף נמוך, צריכה קלורית נמוכה וחוסר פעילות גופנית מובילים לדמנציה. הם השלימו מחקר פרוספקטיבי לאורך 20 שנים להערכת הקשר בין גורמים אלו ובין הסיכון לדמנציה.

מדגם המחקר כלל למעלה מ-1.1 מיליון נשים בבריטניה, בגיל ממוצע של 56 שנים, אשר גויסו בין 1996-2001 ונשאלו אודות גובה, משקל, צריכה קלורית וחוסר פעילות גופנית. הן היו במעקב עד שנת 2017 לזיהוי אשפוזים בבתי חולים עם אבחנה של דמנציה.

החוקרים מדווחים כי 15 שנים לאחר הסקר הראשוני, רק 1% מהנשים אבד למעקב ו-89% מהנשים שרדו ללא אבחנה של דמנציה, כולל 18,695 נשים בהן נקבעה אבחנה של דמנציה בשלב מאוחר יותר, בגיל ממוצע של 77 שנים.

ממצאי המחקר מעידים על קשר בין אבחנה של דמנציה במהלך 15+ השנים ובין עדות להשמנה בתחילת הדרך (מדד מסת גוף של 30 ומעלה לעומת 20-24 ק”ג למטר בריבוע: סיכון יחסי של 1.21, p<0.0001), אך לא זוהה קשר ברור עם מדד מסת גוף נמוך, צריכה קלורית נמוכה, או חוסר פעילות גופנית בתחילת המחקר.

מהנתונים עלה כי מדד מסת גוף נמוך, צריכה קלורית נמוכה וחוסר פעילות גופנית לוו בסיכון מוגבר לדמנציה במהלך העשור הראשון, אך הקשרים הללו נחלשו משמעותית עם הזמן וכמעט נעלמו כליל לאחר 15 שנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השמנה בגיל העמידה עשויה לתרום להופעת דמנציה. מנגד, שינויים התנהגותיים עקב מחלה קדם-קלינית עשויים לעמוד בבסיס הקשר בין מדד מסת גוף נמוך, צריכה קלורית מעטה וחוסר פעילות גופנית ובין אבחנת דמנציה במהלך העשור הראשון למעקב.

Neurology 2019

לידיעה במדסקייפ