מנתונים חדשים עולה קשר לינארי הפוך בין עליה במדד מסת הגוף ובין ירידה בנפח החומר האפור, כמו גם קשר בין עליה ביחס היקף-מותניים-ירך ובין ירידה בנפח החומר האפור. במאמר שפורסם בכתה העת Neurology מוסיפים החוקרים כי הנפח הקטן ביותר של החומר האפור זוהה בנוכחות השמנה עם יחס היקף-מותניים-ירך גבוה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מדד מסת הגוף (Body Mass Index, או BMI) ויחס היקף מותניים-ירך (Waist-to-Hip Ratio, או WHR) ובין נפח המוח. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר UK Biobank,עם מידע אודות 9,652 משתתפים, בגיל ממוצע של 55 שנים.

מהנתונים עלה כי 18.7% מהמשתתפים סבלו מהשמנה (מדד מסת גוף של 30 ק”ג/מטר בריבוע ומעלה). לאחר תקנון למגוון משתנים, כולל גיל, פעילות גופנית, עישון ויתר לחץ דם, רמות גבוהות יותר של כל מדדי ההשמנה נקשרו עם נפח קטן יותר של החומר האפור.

משלב מדד מסת גוף בטווח השמנה (מדד מסת גוף של 30 ק”ג/מטר בריבוע ומעלה) והשמנה מרכזית (WHR של מעל 0.85 בנשים, מעל 0.90 בגברים) נקשר עם נפח החומר האפור הקטן ביותר, בהשוואה לזה שתועד במבוגרים רזים.בקרב משתתפים שמנים עם השמנה מרכזית תועד נפח קטן יותר של החומר האפור, בהשוואה לאלו שלא סבלו מהשמנה מרכזית.

באופן ספציפי, החוקרים מצאו כי 1,291 משתתפים שסבלו מהשמנה וגם בעלי יחס היקף-מותניים-ירך גבוה תועד נפח חומר אפור ממוצע של 786 סמ”ר, בהשוואה ל-3,025 משתתפים בעלי משקל תקין בהם תועד נפח ממוצע של 798 סמ”ר ו-514 משתתפים שמנים, אך ללא WHR גבוה, בהם ממוצע נפח החומר האפור עמד על 793 סמ”ר.

מהנתונים עלה כי בקרב משתתפים שמנים, ללא השמנה מרכזית, נפח החומר האפור היה דומה לזה שתועד בקרב משתתפים בעלי עודף-משקל.

החוקרים גם בחנו את חשיבות סוכרת, אשר זוהתה ב-2.9% מכלל המדגם. בקרב אלו עם סוכרת תועד נפח חומר אפור קטן יותר, בהשוואה לאלו ללא סוכרת. עם זאת, תקנון לסוכרת החליש רק באופן חלקי את הקשר בין מדד מסת הגוף ובין נפח החומר האפור.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים, בכדי לספק עדויות פרוספקטיביות באשר להשפעות ארוכות הטווח של ירידה במשקל על מבנה המוח.

Neurology. Published online January 9

לידיעה במדסקייפ