אירועי דחק בילדות מוקדמת מביאים להאצת הבשלת המוח, בעוד שאירועי דחק בגיל ההתבגרות מעכבים תהליכים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני ב-Scientific Reports.
במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר 37 משתתפים (15 בנים), שלקחו חלק במחקר Nijmegen Longitudinal Study on Child and Infant Development מילדות מוקדמת ועד להתבגרות. הם בחנו את ההשפעה של אירועי חיים שליליים וחוויות חברתיות שליליות על התפתחות המוח באמצעות בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית.
הערכות אינטראקציות הורה-ילד נבחנו כאשר הילדים היו בגילאי 15 ו-28 חודשים ובגיל חמש שנים. סביבת העמיתים בגילאי 14-17 שנים נבחנה בכיתות. הילדים התבקשו לציין שמות חברים לכיתה שהם חיבבו ולא חיבבו; מידע זה שימש להערכת ההעדפות החברתיות של כל ילד, מאחר ואחד מאירועי הדחק המשמעותיים ביותר בגיל ההתבגרות הוא מערכת יחסים לקויה עם עמיתים.
כאשר המשתתפים היו בגילאי 17 שנים, ההורים השלימו את שאלון Child Behavior Checklist להערכת היקף בעיות רגשיות והתנהגותיות שחוו מתבגרים במהלך ששת החודשים האחרונים.
החוקרים בחנו את גורמי הדחק הללו בשני שלבי חיים: ילדות מוקדמת (גילאי 0-5 שנים) וגיל התבגרות (גילאי 14-17 שנים). מהנתונים עלה כי אירועי דחק בילדות מוקדמת נקשרו עם הבשלה מהירה יותר של הקורטקס הפרה-פרונטלי ואמיגדלה במהלך ההתבגרות.
מנגד, אירועי דחק בגיל ההתבגרות לוו בהבשלה איטית יותר של ההיפוקמפוס, אזור סינגולייט קדמי, פארא-היפוקמפוס וקורטקס פרה-פרונטלי.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין את האינטראקציה בין שני אלו ומוסיפים כי ההשפעה של אירועי דחק בשלב מוקדם בחיים על השינויים בהתפתחות החומר האפור שנים רבות לאחר גיל ההתבגרות.
Sci Rep. Published online June 15, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!