ירידה בראיה לטווח קרוב במבוגרים עשוייה להביא לעליה בסיכון להתפתחות דמנציה בשלב מאוחר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך כנס ה-AD/PD (Alzheimer’s and Parkinson’s Diseases and Related Neurological Disorders.

מחקר Three City Study כלל 9,294 משתתפים מרחבי צרפת בין השנים 1999-2001, עם מעקב כל שנתיים. בתחילת המחקר ובכל הערכה במהלך המעקב, החוקרים זיהו מקרי דמנציה בהתאם לקריטריוני ה-DSM 4.

בניתוח הנתונים הנוכחי, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 7,736 משתתפים עם נתוני ראיה בתחילת המחקר. מבין אלו, ב-8.7% תועדה ירידה קלה בראיה למרחק קרוב, ב-4.2% תועד אובדן ראיה בינוני-עד-חמור וב-5.3% תועדה ירידה בראיה למרחק.

ראיה למרחק קצר נבחנה במבחן להערכת ראיה למרחק 33 סנטימטרים. מדדים של 20.30 עד 20/60 העידו על אובדן קל ומדדים של מתחת ל-20/60 העידו על אובדן מתון-עד-בינוני. הפרעה בראיה למרחק נבחנה על-בסיס דיווח-עצמי, כאשר הנבדקים ציינו כל קושי בזיהוי פנים מוכרות במרחק של 4 מטרים.

לאחר 12 שנות מעקב תועדו 882 מקרים חדשים של דמנציה. בקבוצת החולים עם דמנציה הגיל הממוצע היה מבוגר יותר משמעותית, בהשוואה למקבילים הבריאים (76.9 לעומת 73.6 שנים), עם שיעור גבוה יותר של נשים (65.2% לעומת 60.8%) ויתר לחץ דם (79.4% לעומת 76.8%).

בקבוצת החולים עם דמנציה נכללו 17.1% מהחולים עם אובדן ראיה קל למרחק קצר; 21.2% מאלו עם אובדן ראיה בינוני/חמור למרחק קצר; 18.6% מאלו עם ירידה בראיה למרחק ו-10.2% באלו ללא ירידה בראיה.

הוחוקרים מדווחים כי לאחר תקנון למשתנים שונים, ירידה בינונית-עד-חמורה בראיה למרחק קצר לוותה בסיכון גדול יותר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לתפקוד ראיה תקין אך לא כך היה עם ירידה בראיה למרחק או ירידה קלה בראיה לטווח קצר.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים התערבותיים במטרה לבחון אם שיפור תפקודי ראיה עשוי למנוע או לעכב ירידה קוגניטיבית והתפתחות דמנציה.

מתוך כנס ה-AD/PD

לידיעה במדסקייפ