ניתוח דה-קומפרסיה מפחית תמותה בחולים לאחר חבלת ראש (N Engl J Med)

בחולים לאחר חבלת ראש טראומטית ולחץ תוך-גולגולתי מוגבר שהשלימו ניתוח דה-קומפרסיה, הכולל הסרת חלק גדול מהגולגולת במטרה לאפשר התרחבות המוח, תועדו שיעורי תמותה הרבה יותר נמוכים, אך לצד סיכון מוגבר למוגבלות חמורה, בהשוואה לאלו שטופלו שמרנית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

בתקופה שבין 2004-2014 חולקו באקראי 408 חולים, בגילאי 10-65 שנים, לאחר חבלת ראש טראומטית ולחץ תוך-גולגולתי מוגבר ועמיד לטיפול (מעל 25 מ”מ כספית), לניתוח דה-קומפרסיה או המשך טיפול שמרני. התוצא העיקרי היה מדד GOS-E (Extended Glasgow Outcome Scale, סולם בן שמונה נקודות שנע בין תמותה ועד החלמה מלאה) לאחר שישה חודשים.

החוקרים מדווחים על פיזור שונה של מדד GOS-E בין שתי הקבוצות. מניתוח התוצאות עלה כי ההתערבות הניתוחית לוותה בירידה של כמעט מחצית בשיעורי התמותה, אך מנגד תועדה שכיחות גבוהה יותר של חולים שנותרו במצב וגטטיבי או עם מוגבלות חמורה

שיעורי התמותה לאחר שישה חודשים עמדו על 26.9% בקרב 201 חולים בקבוצת ההתערבות הניתוחית לעומת 48.9% בקרב 188 החולים בקבוצת טיפול שמרני. שיעור החולים במצב וגטטיבי עמד על 8.5% לעומת 2.1%, בהתאמה. שיעורי המוגבלות עם תלות באחרים עמדו על 21.9% לעומת 14.4% ושיעורי המוגבלות עם עצמאות בבית עמדו על 15.4% לעומת 8%, בהתאמה. באשר למוגבלות בינונית, השיעורים עמדו על 23.4% לאחר התערבות ניתוחית ועל 19.7% עם טיפול שמרני. שיעורי החלמה טובה עמדו על 4.0% לעומת 6.9%, בהתאמה.

לאחר שנה, שיעורי התמותה עמדו על 30.4% בקרב 194 החולים לאחר התערבות ניתוחית לעומת 52% בקרב 179 החולים לאחר טיפול שמרני. שיעור החולים במצב וגטטיבי עמד על 6.2% לעומת 1.7%. שיעור החולים עם מוגבלות ותלות באחרים עמד על 18% לעומת 14% ושיעורי מוגבלות עם עצמאות בבית עמדו על 13.4% לעומת 3.9%. שיעורי מוגבלות בינונית לאחר שנה עמדו על 22.2% לעומת 20.1% ושיעורי החלמה טובה עמדו על 9.8% ו-8.4%, בהתאמה.

בחולים לאחר התערבות ניתוחית מספר השעות עם לחץ תוך-גולגולתי מעל 25 מ”מ כספית היה קטן יותר, בהשוואה לחולים בקבוצת טיפול שמרני, לאחר החלוקה האקראית (חציון של 5 לעומת 17 שעות), אך עם שיעור גבוה יותר של אירועים חריגים (16.3% לעומת 9.2%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי לאחר שישה חודשים, בקרב חולים לאחר חבלת ראש טראומטית עם לחץ תוך-גולגולתי מוגבר ולאחר ניתוח דה-קומפרסיה תועדו שיעורי תמותה נמוכים יותר ושיעורי מוגבלות חמורה גבוהים יותר, בהשוואה לטיפול שמרני. שיעורי מוגבלות בינונית והחלמה טובה היו דומים בשתי הקבוצות.

N Engl J Med. Published online September 7, 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן