תסמונת דחק בתר-חבלתית נפוצה לאחר אירועים איסכמיים חולפים (Stroke)

כשליש מהחולים לאחר אירוע איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) צפויים לפתח תסמונת דחק בתר חבלתית (PTSD או Post-Traumatic Stress Disorder), כך עולה מתוצאות מחקר חדש מגרמניה.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את שיעורי PTSD לאחר אירועי TIA בלבד, לאחר שמחקרים קודמים זיהו קשר בין אירועים מוחיים שונים ואירועי TIA ובין תסמונת דחק בתר חבלתית.

מדגם  המחקר כלל 108 חולים שטופלו במרכז רפואי יחיד בגרמניה במהלך שנה אחת. בכל המשתתפים זוהו סימנים מהימנים ל-TIA, עם סיכון של 4% ומעלה לאירוע מוחי עתידי, או סיכון נמוך יותר לאירוע מוחי אך תסמינים של חולשת פלג גוף, אפאזיה או Amaurosis Fugax במהלך TIA. בנוסף, בדיקות ההדמיה שנערכו לא הצביעו על נגע מוחי העשוי להעיד על אירוע מוחי קל והתסמינים חלפו במלואם, ללא שארית נוירולוגית לאחר ה-TIA.

שכיחות PTSD עמדה על 29.6% שלושה חודשים לאחר TIA, זאת בהשוואה לשכיחות של 2.9% באוכלוסיה הכללית בגרמניה. חולים שפיתחו PTSD היו צעירים יותר, ראו את עצמם כחולים בסיכון גבוה לאירוע מוחי וסבלו מהפרעות רבות יותר בכישורי התמודדות, דוגמת הכחשה, שימוש בחומרים והאשמה עצמית (ונתון זה היה הגורם המנבא המשמעותי ביותר להתפתחות תסמונת דחק בתר-חבלתית).

מבין 32 חולים בהם ניתן היה לקבוע אבחנה של תסמונת דחק בתר-חבלתית על-בסיס שאלונים שלושה חודשים לאחר האירוע, ב-13.9% איכות החיים הנפשית והגופנית היו נמוכות יותר, בהשוואה למדדים המקובלים באותה קבוצת גיל בגרמניה.

בחולים שהעריכו כי מצויים בסיכון גבוה באופן לא-מציאותי לאירוע מוחי עתידי תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של PTSD לאחר שלושה חודשים, בהשוואה לאלו שתפישתם את הסיכון שלהם לאירוע מוחי עתידי הייתה מדויקת או נמוכה מהסיכון בפועל.

העובדה שחולים לאחר TIA עשויים לפתח תסמונת דחק בתר-חבלתית תומכת בהנחה כי לא נזק מוחי ולא מוגבלות נפשית או גופנית בעצמם מסבירים את הקשר בין ההפרעות הנוירולוגיות והסיכון המוגבר ל-PTSD.

Stroke 2014;45

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן