מה בין צריכת אשלגן ובין הסיכון לאירועים מוחיים? (Stroke)

מנתונים חדשים ממחקר Women’s Health Initiative עולה קשר בין צריכת אשלגן רבה ובין סיכון מופחת לאירועים מוחיים מכל סוג ואירועים מוחיים איסכמיים, כמו גם שיעורי תמותה מכל-סיבה, בנשים מבוגרות. ממצאי הסקירה האחרונה פורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Stroke.

ההשפעה הייתה בולטת במיוחד במקרים של אירועים מוחיים איסכמיים בנשים ללא יתר לחץ דם. מהנתונים עולה כי בקרב נשים בגילאי 50-79 שנים, באלו ללא יתר לחץ דם עם רמות אשלגן גבוהות יותר נרשמה ירידה של 27% בסיכון לאירועים מוחיים, בהשוואה לנשים עם רמות אשלגן נמוכות.

עוד עולה מהנתונים כי באופן כללי, המשתתפות במחקר צרכו אשלגן בכמות קטנה מהכמות היומית הממולצת. בארצות הברית, ההמלצה היא לצריכה יומית ממוצעת של 4,700 מ”ג, כאשר בקרב המשתתפות במחקר עמדה הצריכה הממוצעת על 2,600 מ”ג ורק 2.8% מהנשים במחקר ענו על הסף המומלץ לצריכת אשלגן.

מדגם מחקר WHI כלל כ-90,000 נשים לאחר-מנופאוזה, בגילאי 50-79 שנים בעת הגיוס למחקר, ללא היסטוריה של אירועים מוחיים. הנשים היו במעקב למשך תקופה ממוצעת של 11 שנים. צריכת אשלגן חושבה על-סמך שאלוני תזונה שהשלימו המשתתפות בעת הגיוס ולאחר שלוש שנים.

מהתוצאות לאחר תקנון לערפלנים שונים עולה סיכון נמוך משמעותית לאירועים מוחיים ותמותה מכל-סיבה בנשים בחמישון העליון של צריכת אשלגן (מעל 3,193.6 מ”ג), בהשוואה לאלו בחמישון התחתון (פחות מ-1,925.5 מ”ג).

הירידה בסיכון לאירוע מוחי הייתה גדולה יותר בקרב נשים שלא סבלו מיתר לחץ דם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים החדשים עולה קשר בין צריכה רבה יותר של אשלגן ובין סיכון מופחת לאירועים מוחיים על-רקע מחלת כלי דם קטנים, אך ללא ירידה בסיכון לאירוע מוחי המורגי.

Stroke. Published online September 4, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן