הכשרה מתאימה משפרת את הביטחון של רופאי המשפחה ביכולתם למנוע אובדנות (מתוך כנס ה-22 מטעם ה-EPA)

במהלך הכנס ה-22 מטעם ה-EPA (European Congress of Psychiatry) מדווחים חוקרים כי תכנית הדרכה קצרה לרופאי משפחה עשויה לסייע בשיפור הגישות של רופאי משפחה לדיכאון ולשפר את דרגת הביטחון שלהם באשר ליכולתם לטפל בתסמיני דיכאון ומחשבות אובדניות.

מדובר במחקר אירופאי, בינלאומי, שכלל 11 מדינות, ונועד לפתח גישת התערבות למניעת אובדנות. התכנית יושמה בארבעה אזורים ברחבי אירופה והתמקדה בקמפיינים להגברת המודעות הציבורית, הכשרת אנשים בקהילה דוגמת כמרים ורוקחים והכשרת רופאי משפחה.

החוקרים מסבירים כי חולים רבים יוצרים קשר עם רופא המשפחה בחודש הקודם לניסיון האובדני, ורבים עם מחשבות אובדניות לעיתים קרובות יוצרים קשר עם רופא המשפחה ולא עם מומחה לבריאות הנפש. לפיכך, רופאי משפחה משמשים כשומרי סף לדיכאון ומחשבות אובדניות. עם זאת, הם אינם תמיד מוכנים היטב לתפקיד זה

ההכשרה נועה לשפר את היכולת של הרופאים לזהות, לאבחן ולטפל בהפרעות דיכאון ולסייע בהתמודדות עם אובדנות פעילה. התכנית כללה רופאי משפחה באירלנד (שבעה רופאים), גרמניה (83 רופאים), הונגריה (54 רופאים) ופורטוגל (68 רופאים) מדינות בעלות מערכות בריאות שונות ומאפיינים תרבותיים מגוונים.

רופאי משפחה בכירים היו אחראיים להכשרה, שארכה 3-4 שעות, בקבוצות של 12-14 משתתפים. ההדרכה כללה חלק תיאורטי וחלק מעשי, עם משחק תפקידים ודיונים.

המשתתפים התבקשו להשיב לשלושה שאלונים לפני ההכשרה, מיד לאחר ההכשרה ושלושה חודשים מאוחר יותר. שאלון DAQ (Depression Attitude Questionnaire) שימש להערכת הידע והגישות בנוגע לסיבות, ההשלכות והטיפול בדיכאון. מדד ASP (Altitude towards Suicide Prevention) שימש להערכת הגישות, מדד MCS (Morriss Confidence Scale) העריך את דרגת הביטחון של המשתתפים בהתמודדות עם דיכאון ואובדנות. שיעורי המענה עמדו על 93% מיד לאחר ההכשרה ועל 54% לאחר שלושה חודשים.

מדדי DAQ הנמוכים בתחילת המחקר מעידים כי לרופאים אין ידע רב בנוגע לסיבות, ההשלכות והטיפול בדיכאון. עם זאת, מדדי APS הגבוהים יחסית מעידים על גישות חיוביות יחסית למניעת אובדנות. מדד MCS הנמוך בתחילת המחקר שיקף את העדר הביטחון בהתמודדות עם דיכאון ואובדנות.

מעבר לתוצאות לפי מדד ASP, זוהו הבדלים במדדים בין המדינות מיד לאחר ההכשרה ולאחר שלושה חודשים. לפי מדד DAQ, בגרמניה, הונגריה ופורטוגל תועד שיפור משמעותי מיד לאחר ההכשרה, אך רק בגרמניה ההשפעה נשמרה לאחר שלושה חודשים.

באשר למדדי MCS, החוקרים מדווחים כי ההכשרה הביאה לשיפור רמת הביטחון בכל ארבעת האתרים, בהתמודדות עם דיכאון ואובדנות בטווח הקצר, כאשר ברופאים בגרמניה תוארה ההשפעה הגדולה ביותר. ההשפעות נשמרו לאחר שלושה חודשים בכל המדינות, למעט אירלנד. עם זאת, חשוב לזכור כי רק שבעה רופאים מאירלנד לקחו חלק במחקר, ולכן קשה להכליל את הממצאים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים מעידים על מקום משמעותי לשיפור ההבנה והגישות של רופאים בנוגע לדיכאון ומניעת אובדנות, ושיפור תחושת הביטחון של רופאי משפחה בהתמודדות עם דיכאון ואובדנות.

מתוך כנס ה-22 מטעם ה-EPA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן