ממצאי מחקר SAMMPRIS (Stenting and Aggressive Medical Management for Preventing Recurrent Stroke in Intracranial Stenosis), שפורסמו בכתב העת Lancet, מעידים כי העדיפות של טיפול תרופתי אגרסיבי על-פני טיפול דומה עם הכנסת תומכנים בחולים עם אירועים מוחיים או התקף איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) עקב היצרות של עורק תוך-גולגולתי מג’ורי, נכונה גם לאחר ארבע שנים.
החוקרים מצאו כי שיעור האירועים בקבוצת החולים שקיבלו טיפול תרופתי נותר נמוך באופן משמעותי, כמעט מחצית מהשיעור הצפוי על-סמך מחקרים פרוספקטיביים קודמים, באיכות טובה.
מחקר SAMPRISS הינו מחקר רב-מרכזי שהחל בשנת 2008 עם גיוס חולים בגילאי 30-80 שנים, עם TIA או אירוע מוחי ללא מוגבלות בתוך 30 ימים, שיוחסו להיצרות טרשתית בהיקף של 70-99% בעורק תוך-גולגולתי מג’ורי. חולים אלו חולקו באקראי לקבוצת טיפול תרופתי אגרסיבי או לקבוצת התערבות עם הכנסת תומכנים.
הטיפול התרופתי כלל טיפול נוגד-טסיות משולב (קלופידוגרל למשך 90 ימים, אספירין למשך כל תקופת המעקב), טיפול בגורמי סיכון שהיה מכוון בעיקר לאיזון לחץ הדם הסיסטולי וערכי LDL, ושינוי אורחות חיים.
מתוצאות מוקדמות של המחקר עלה כי לאחר 30 ימים, 33 מבין 224 חולים בקבוצת טיפול בתומכנים (14.7%) ו-13 מבין 227 החולים בקבוצת הטיפול התרופתי (5.8%) הלכו לעולמם או פיתחו אירוע מוחי, אך לא היו נתונים מספקים בכדי לקבוע אם להכנסת תומכנים תועלת כלשהי בטווח הארוך. כעת מדווחים החוקרים על התוצאות ארוכות הטווח של החולים במחקר זה.
451 חולים זמן קצר לאחר TIA או אירוע מוחי עקב היצרות 70-99% של עורק תוך-גולגולתי מג’ורי חולקו באקראי לטיפול תרופתי אגרסיבי (טיפול נוגד טסיות, טיפול אינטנסיבי לאיזון גורמי סיכון למחלות כלי דם, ותוכניות לשינוי אורחות חיים), או טיפול תרופתי אגרסיבי עם הכנסת תומכן Wingspan. תוצא הסיום העיקרי היה אחד מהבאים: אירוע מוחי או תמותה בתוך שלושים ימים מההקצאה האקראית, אירוע מוחי איסכמי באזור של העורק המדובר מעבר לשלושים ימים לאחר ההקצאה האקראית, או אירוע מוחי או תמותה בתוך שלושים ימים מפרוצדורת רה-וסקולריזציה של הנגע המדובר במהלך המעקב.
במהלך חציון מעקב של 32.4 חודשים, תוצא הסיום העיקרי תועד ב-34 מבין 227 החולים בקבוצת הטיפול התרופתי (15%) ו-52 מבין 224 החולים בקבוצת הטיפול בתומכנים (23%). הסבירות המצטברת לתוצאי הסיום העיקריים הייתה קטנה יותר בקבוצת הטיפול התרופתי, בהשוואה לקבוצת החולים שעברו PTAS (Percutaneous Transluminal Angioplasty and Stenting). מעבר לשלושים ימים, תוצא הסיום העיקרי תועד ב-21 מבין 210 החולים בקבוצת הטיפול התרופתי (10%) ו-19 מבין 191 החולים בקבוצת הטיפול בתומכנים (10%). ההבדלים האבסולוטיים בשיעורי תוצא הסיום העיקרי בין שתי הקבוצות עמדו על 7.1% לאחר שנה (p=0.0428), 6.5% לאחר שנתיים (-0.5 13.5%) ו-9.0% לאחר שלוש שנים (1.5-16.5%).
שיעורי הסיבוכים היו גבוהים יותר בחולים לאחר הכנסת תומכנים, בהשוואה לחולים שטופלו תרופתית: אירוע מוחי מכל סוג (26% לעומת 19%, P=0.0468) ודימומים מג’וריים (13% לעומת 4%, p=0.0009).
החוקרים מסכמים וכותבים כי התועלת המוקדמת של טיפול תרופתי אגרסיבי, בהשוואה להכנסת תומכן Wingspan בחולים בסיכון גבוה עם היצרות תוך-גולגולתית, נותרה על כנה גם במהלך מעקב ממושך. הממצאים תומכים בטיפול תרופתי אגרסיבי, במקום הכנסת תומכנים, בחולים בסיכון גבוה עם היצרות טרשתית של עורקים תוך-גולגולתיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!