הנחיות מבוססות-עדות: טיפול בכוריאה במחלת הנטינגטון/ דר’ רויטל גנדלמן מרטון

מטרות

לפתח הנחיה מבוססת עדות להערכת האפשרויות הפרמקולוגיות לטיפול בכוריאה במחלת הנטינגטון.

שיטות 

הערכת העדויות הקיימות מסקירת ספרות מובנית שבוצעה עד פברואר 2011.

תוצאות והמלצות

אם יש צורך בטיפול בכוריאה במחלת הנטינגטון, יש לטפל בטטרבנזין (עד 100 מ”ג ליום), אמנטדין (300-400 מ”ג ליום), או רילוזול (200 מ,ג ליום) (רמה B) . יש צורך לדון עם החולים על תופעות לוואי ולנטר את הופעתן, בעיקר דיכאון/אובדנות ופרקינסוניזם עם טטרבנזין, ועליה באנזימי כבד עם רילוזול. ניתן להשתמש גם בנבילון לירידה בינונית (1-2 נקודות בניקוד כוריאה ב- Unified Huntington’s Disease Rating Scale) (UHDRS) (רמה C), אך אין מידע מספיק על מנת להמליץ על שימוש ארוך טווח, בעיקר בהתייחס לאפשרות של שימוש לרעה בתרופה (רמה U). לא מומלץ להשתמש ברילוזול 100 מ”ג ליום ליתרונות בינוניים קצרי טווח (2-3 נקודות ב- UHDRS) (רמה B) או לשימוש ארוך טווח (3 שנים) (רמה B). ניתן לבחור שלא להשתמש באתיל- EPA (רמה B), מינוציקלין (רמה B), או קראטין (רמה C) לשיפור משמעותי של יותר מ- 3 נקודות ב- UHDRS בכוריאה, ובקואנזים Q10 (רמה B) לשיפור בינוני בכוריאה. אין נתונים מספיקים על מנת להמליץ על שימוש בנאורולפטיקה או בדונפזיל (רמה U).


Armstrong MJ, Miyasaki JM. Evidence-based guideline: pharmacologic treatment of chorea in Huntington disease. Report of the Guideline Development Subcommittee of the American Academy of Neurology. Neurology 2012;79:597-603.


המלצות לקריאה נוספת

Huntington Study Group. Tetrabenazine as antichorea therapy in Huntington disease: a randomized controlled trial. Neurology 2006;66:366-372.

O’Suilleabhain P, Dewey RB Jr. A randomized trial of amantadine in Huntington disease. Arch Neurol 2003;60:996-998.

Huntington Study Group. Dosage effects of riluzole in Huntington’s disease: a multicenter placebo-controlled study. Neurology 2003;61:1551-1556.

Hersch SM, Gevorkian S, Marder K, et al. Creatine in Huntington disease is safe, tolerable, bioavailable in brain and reduces serum 8OH2’dG. Neurology 2006;66:250-252.

Huntington Study Group. Minocycline safety and tolerability in Huntington disease. Neurology 2004;63:547-549.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן