טיפול תוך שרירי או תוך ורידי בסטטוס אפילפטיקוס לפני ההגעה לבית החולים / דר’ רויטל גנדלמן-מרטון

רקע

סיום מוקדם של התקפים אפילפטיים ממושכים באמצעות מתן תוך ורידי של בנזודיאזפינים משפר את התוצאות. במחקר מבוקר ואקראי של טיפול בסטטוס אפילפטיקוס לפני ההגעה לביה”ח נמצא שדיאזפם ולורזפם במתן תוך ורידי יעילים יותר מאינבו. אולם, מאחר שמתן תוך שרירי מהיר יותר וקל יותר לביצוע באופן עקבי, פרמדיקים החלו להעדיף את השימוש במידאזולם במתן תוך שרירי על אף העדר עדות ממחקרים קליניים לגביי היעילות והבטיחות של טיפול זה.

עבודה זו נועדה לקבוע האם מתן תוך שרירי של מידאזולם יעיל ובטוח באותה מידה כמו לורזפם במתן תוך ורידי על מנת לסיים סטטוס אפילפטיקוס לפני ההגעה לביה”ח.

שיטות

מחקר כפול סמיות, אקראי, לבדיקת העדר נחיתות שהשווה את היעילות של מידאזולם תוך שרירי עם לורזפם תוך ורידי לילדים ומבוגרים עם סטטוס אפילפטיקוס שטופלו על ידי פרמדיקים. חולים עם התקפים אפילפטיים שנמשכו יותר מ- 5 דקות ושעדיין נצפו פרכוסים בעת הגעתם של הפרמדיקים קיבלו את תרופות המחקר – מידאזולם תוך שרירי ולאחריו אינבו במתן תוך ורידי, או אינבו במתן תוך שרירי ולאחריו לואזפם תוך ורידי. התוצאה הראשונית היתה העדר פרכוסים בעת ההגעה לחדר המיון ללא צורך בטיפול נוסף. תוצאות משניות כללות אינטובציה, התקפים חוזרים, ותזמון הטיפול ביחס להפסקת הפרכוסים.

תוצאות

בזמן ההגעה לחדר המיון, חופשיות מהתקפים ללא טיפול נוסף נצפתה ב- 329 מתוך 448 (73.4%) חולים בקבוצת המידאזולם התוך שרירי וב- 282 מתוך 445 (63.4%) מקבוצת הלורזפם התוך ורידי. שתי הקבוצות היו דומות מבחינת הצורך באינטובציה (14.1% ו- 14.4% בהתאמה), והתקפים חוזרים

( 11.4% ו – 10.6%). בקרב חולים שההתקפים פסקו לפני הגעתם לחדר המיון, הזמן החציוני לטיפול פעיל היה 1.2 דקות למידאזולם תוך שרירי ו- 4.8 דקות ללורזפם תוך ורידי, והזמן החציוני מהטיפול ועד הפסקת הפרכוסים היה 3.3 ו- 1.6 דקות בהתאמה.

מסקנות

מתן תוך שרירי של מידאזולם הוא לפחות בטוח ויעיל כמו לורזפם במתן תוך ורידי להפסקת פרכוסים בחולים עם סטטוס אפילפטיקוס לפי ההגעה לביה”ח.


Silbergleit R, Durkalski V, Lowenstein D, et al. Intramuscular versus intravenous therapy for prehospital status epilepticus. N Engl J Med 2012;366:591-600.


הצעות לקריאה נוספת:

Lowenstein DH, Alldredge BK. Status epilepticus. N Engl J Med 1998;338:970-976.

Gottwald MD, Akers LC, Liu PK, et al. Prehospital stability of diazepam and lorazepam. Am J Emerg Med 1999;17:333-337.

Millikan D, Rice B, Silbergleit R. Emergency treatment of status epilepticus: current thinking. Emeg Med Clin North Am 2009;27:101-113.

Lowenstein DH, Alldredge BK, Allen F, et al. The Prehospital Treatment of Status Epilepticus (PHTSE) study: design and methodology. Control Clin Trials 2001;22:290-309.

Alldredge BK, Gelb AM, Isaacs SM, et al. A comparison of lorazepam, diazepam, and placebo for the treatment of out-of-hospital status epilepticus. N Engl J Med 2001;345:631-637.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן