רקע

השמנה, סכרת מסוג 2, מחלה קרדיווסקולרית, והיפרכולסטרולמיה הם גורמי סיכון ידועים להזדקנות מוחית פתולוגית הקשורה לתנגודת לאינסולין. היארעות מצבים אלה עלתה משמעותית עקב עליה בצריכה הקלורית של שומן רווי ופחמימות פשוטות. צריכה זו יכולה להעלות את הסיכון להפרעה קוגניטיבית תלוית גיל ולמחלת אלצהיימר. הערכה של השפעת תזונה על מחלת אלצהיימר הראתה כי לחומצות שומן ייחודיות, כמו חומצה דוקוסהקסנואית, אין השפעה במבוגרים עם מחלת אלצהיימר. לעומת זאת, נמצא קשר בין תבניות תזונה והרכבי מזון מסוימים, כמו צריכה גבוהה של פרות וירקות, חומצות שומן בלתי רוויות ודגים יחד עם צריכה נמוכה של חומצות שומן רוויות, בעיקר אלו שמקורן בבקר ובמוצרי חלב, לבין סיכון מופחת למחלת אלצהיימר ולהפרעה קוגניטיבית אמנסטית קלה.

מטרת העבודה היתה להשוות את ההשפעות של תזונה עתירת חומצות שומן רוויות ואינדקס גליקמי גבוה במשך 4 שבועות לעומת תזונה דלה בחומצות שומן רוויות ועם אינדקס גליקמי נמוך במשך אותו פרק זמן על מטבוליזם אינסולין וליפידים, מרקרים למחלת אלצהיימר בנוזל השדרה, ומצב קוגניטיבי במבוגרים בריאים ובמבוגרים עם הפרעה קוגניטיבית אמנסטית קלה.

שיטות

מחקר אקראי ומבוקר בקרב 20 מבוגרים בריאים (גיל ממוצע- 7.4 ± 69.3 ) ו- 29 מבוגרים עם MCI אמנסטי (גיל ממוצע- 6.8 ± 67.6 ). המשתתפים קיבלו תזונה עתירה (שומן- 45%, כולל שומן רווי מעל 25%, פחמימות- 35-40%- אינדקס גליקמי מעל 70, וחלבון- 15-20% ) או תזונה דלה (שומן- 25%, כולל שומן רווי פחות מ- 7%, פחמימות- 60-55%- אינדקס גליקמי פחות מ-55, וחלבון- 15-20% ) למשך 4 שבועות. מבחנים קוגניטיביים, מבחן סבילות לגלוקוז, ודיקור מותני בוצעו בנקודת ההתחלה ובשבוע הרביעי למחקר. מדדי התוצאה העיקריים היו ריכוז בטא-אמילואיד, חלבון טאו, אינסולין, F2-איזופרוסטנים ואפוליפופרוטאין E בנוזל השדרה, רמת ליפידים ואינסולין בפלזמה, ומדדים קוגניטיביים.

תוצאות

בקבוצה עם MCI אמנסטי- הדיאטה הדלה הגדילה את ריכוז הבטא-אמילואיד בנוזל השדרה, בניגוד לתבנית הפתולוגית של ריכוז נמוך של הבטא-אמילואיד בנוזל השדרה הנמצא בחולים עם מחלת אלצהיימר. בנבדקים בריאים היתה לדיאטה הדלה השפעה הפוכה הקטנת הבטא-אמילואיד בנוזל השדרה, לעומת הגדלת ריכוזו בדיאטה העתירה. ריכוז האפוליפופרוטאין E בנוזל השדרה עלה בדיאטה הדלה וירד בדיאטה העתירה בשתי הקבוצות. ריכוז האינסולין בנוזל השדרה עלה עם הדיאטה הדלה בקבוצה עם MCI אמנסטי, וירד עם הדיאטה העתירה בנבדקים הבריאים. ריכוז ליפידים ואינסולין בפלזמה וריכוז F2-איזופרוסטנים בנוזל השדרה עלו עקב הדיאטה העתירה וירדו עם הדיאטה הדלה. חל שיפור בזיכרון ויזואלי בשתי הקבוצות לאחר 4 שבועות של הדיאטה הדלה.

מסקנות

תזונה יכולה להיות גורם סביבתי חשוב שיכול לשנות את הסיכון למחלת אלצהיימר על ידי השפעה על ריכוזי בטא-אמילואיד, ליפופרוטאינים , עקה חימצונית ואינסולין במערכת העצבים המרכזית.

Bayer-Carter JL, Green PS, Montine TJ, et al. Diet intervention and cerebrospinal fluid biomarkers in amnestic mild cognitive impairment. Arch Neurol 2011;68:743-752.

הצעות לקריאה נוספת:

Pappolla MA, Bryant-Thomas TK, Herbert D, et al. Mild hypercholesterolemia is an early risk factor for the development of Alzheimer amyloid pathology. Neurology 2003;61:199-205.

Féart C, Samieri C, Rondeau V, et al. Adherence to a Mediterranean diet, cognitive decline, and risk of dementia. JAMA 2009;302:638-648.

Reger MA, Watson GS, Green PS, et al. Intranasal insulin improves cognition and modulates β-amyloid in early AD. Neurology 2008;70:440-448.

Fishel MA, Watson GS, Montine TJ, et al. Hyperinsulinemia provokes synchronous increases in central inflammation and beta-amyloid in normal adults. Arch Neurol 2005;62:1539-1544.

Gu Y, Nieves JW, Stern Y, et al. Food combination and Alzheimer disease risk: a protective diet. Arch Neurol 2010;67:699-706.