לובקטומיה טמפורלית: תוצאה ארוכת טווח מבחינת פרכוסים והסיכוי לחזרתם.






McIntosh AM, Kalnins RM, Mitchell A, et al. Temporal lobectomy: long-term seizure outcome, late recurrence and risks for seizure recurrence. Brain 2004;127:2018-2030.

קיים מידע מועט לגביי התוצאה ארוכת הטווח לאחר לובקטומיה טמפורלית קדמית, בעיקר לגביי תקופות מעקב פוסט-ניתוחיות ארוכות.

מטרת העבודה היתה לבדוק את התוצאות ארוכות הטווח וגורמי הסיכון האפשריים לחזרת פרכוסים לאחר לובקטומיה.

במחקר נבדקו 325 חולים שעברו לובקטומיה טמפורלית קדמית בין 1978 ל- 1998.

הסיכוי לחופשיות מלאה מהתקפים שנתיים לאחר הניתוח היה 55.3%, לאחר 5 שנים- 47.7%, ולאחר 10 שנים- 41%.

לחולים עם הפרעות ברורות לפני הניתוח (כמו נגעים וסקלרוזיס היפוקמפלית) היה סיכוי גבוה יותר באופן משמעותי להיות חופשיים מהתקפים בהשוואה לחולים ללא הפרעה ברורה. דגם חזרת הפרכוסים בחולים האחרונים היה דומה לזה שנצפה בחולים עם נגעים מחוץ לאזור שנכרת בניתוח.

לאחר שנלקחה בחשבון הפתולוגיה הטרום ניתוחית- נמצא קשר משמעותי בין קיומם של פרכוסים טרום ניתוחיים עם הכללה משנית  לבין חזרת התקפים לאחר הניתוח.

למשך האפילפסיה לפני הניתוח, גיל תחילת ההתקפים, וגיל החולה בזמן הניתוח לא היתה השפעה על התוצאה לאחר הניתוח.

לחולים שהיו חופשיים מהתקפים שנתיים לאחר הניתוח היה סיכוי של 74% להיות חופשיים מהתקפים 10 שנים לאחר הניתוח.

לחולים עם סקלרוזיס היפוקמפלית לא היה סיכון מוגבר לחזרת התקפים והפסקת טיפול אנטי-אפילפטי שנתיים לאחר הניתוח לא העלתה את הסיכון לחזרת התקפים פוסט-ניתוחיים.

תוצאות המחקר מראות כי העדר הפרעה ברורה או קיומה של פתולוגיה דיפוזית ופרכוסים עם הכללה משנית לפני הניתוח הם גורמי סיכון לחזרת התקפים לאחר הניתוח.

חזרה מאוחרת של התקפים לאחר חופשיות התחלתית מפרכוסים לאחר הניתוח איננה נדירה אך הגורמים לכך עדיין אינם ידועים.

המלצות לקריאה נוספת:

  • Eliashiv SD, Dewar S, Wainwright I, et al. Long-term follow-up after temporal lobe resectionfor lesions associated with chronic seizures. Neurology 1997;48:621-6.

  • Ficker DM, So EL, Mosewich RK, et al. Improvement and deterioration of seizure control during the postsurgical course of epilepsy surgery patients. Epilepsia 1999;40:62-7.

  • Foldvary N, Nashold B, Mascha E, et al. Seizure outcome after temporal lobectomy for temporal lobe epilepsy. A Kaplan-Meier survival analysis.

  • Jeong SW, Lee SK, Kim KK, et al. Prognostic factors in anterior temporal lobe resections for mesial temporal lobe epilepsy: multivariate analysis. Epilepsia 1999;40:1735-9.               

  • תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

    בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

    מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|29/10/2026

    הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

    הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

    הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

    מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
    פרופ' יוסף אלידן
    פרופ' יוסף אלידן
    אין תגובות|21/10/2026

    מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

    השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

    השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

    מקור: JNIS
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|20/10/2026

    המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

    מקור: NEJM
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|14/10/2026

    המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן