במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Spironolactone (אלדקטון) במינון נמוך הינה גישה בטוחה ויעילה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהוספת Spironolactone לחסמי ציר רנין-אנגיוטנסין מפחיתה אלבומינוריה במבוגרים עם מחל כליות כרונית וסוכרת מסוג 2, טיפול זה מעלה את הסיכון להיפרקלמיה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם מתן Spironolactone במינון מופחת (12.5 מ”ג ביום) מפחית את הסיכון להיפרקלמיה, תוך שמירת ההשפעה של הטיפול התרופתי להפחתת אלבומינוריה.
החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, אקראי ומבוקר, שנערך בין יולי 2016 ועד נובמבר 2020 בשלושה מרכזים ביפן. המחקר כלל 130 מבוגרים מיפן עם סוכרת מסוג 2 ואלבומינוריה (30 מ”ג/גרם קריאטינין ומעלה), קצב פינוי גלומרולארי משוער של 30 מ”ל/דקה ומעלה וריכוז אשלגן בדם נמוך מ-5 מא”ק/ליטר.
המשתתפים במחקר חולקו באקראי לקבוצת טיפול ב- Spironolactone או לקבוצת ביקורת. החוקרים בחנו את השינויים ביחס אלבומין:קריאטינין בשתן מתחילת המחקר ולאורך 24 שבועות לאחר תקופת ההתערבות.
בקרב מטופלים ב- Spironolactone תועדה ירידה משמעותית ביחס אלבומין:קריאטינן בשתן מתחילת המחקר (הבדל ממוצע של 103.47 מ”ג/גרם קריאטינין) לעומת קבוצת הביקורת בה תועדה עליה ביחס אלבומין:קריאטינין בשתן (עליה ממוצעת של 63.93 מ”ג/גרם קריאטינין) (p=0.0007).
למרות שבזרוע הטיפול ב- Spironolactone תועדה עליה מובהקת סטטיסטית בריכוז אשלגן בדם, לא זוהו משתתפים עם רמות אשלגן של 5.5 מא”ק/ליטר ומעלה לאחר 24 שבועות. יתרה מזאת, בקרב משתתפים עם ריכוז אשלגן התחלתי גבוה יותר תועדה נטייה לעליה קטנה יותר בריכוז אשלגן תחת הטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול במינון נמוך של Spironolactone הפחית אלבומינוריה ללא העלאת הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית. לאור ממצאי המחקר, הם קוראים לשקול מחדש את השימוש בטיפול זה במינונים מופחתים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!