מדד מסת גוף נמוך ותפקוד כלייתי נמוך מלווים בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז בקשישים עם דלקת ריאות ומחלת כליות כרונית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Geriatrics. הממצאים מעידים עוד כי ההשפעה המגנה של מדד מסת גוף גבוה קטנה עם ירידה בתפקוד הכלייתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות למדד מסת גוף נמוך בקשישים עם תפקוד כלייתי ירוד לאור הקשר הידוע עם תמותה ושבריריות. כעת הם ביקשו להבין טוב יותר את הקשר בין מדד מסת גוף וסין תמותה באשפוז בקשישים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Medical Vision Database והשלימו מחקר עוקבה רב-מרכזי שכלל חולים בגילאי 60 שנים ומעלה, עם קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-60 מ”ל/דקה, אך שאינם תחת טיפולי דיאליזה, אשר אושפזו בשל דלקת ריאות חיידקית במהלך 2014-2019. הם השוו את הסיכון לתמותה באשפוז בין חולים עם קטגוריות מדד מסת גוף על-פי הרבעונים (נמוך, נמוך-בינוני, בינוני-גבוה, או גבוה) וההשוואות נערכו אל מול מדד מסת גוף בינוני-גבוה. עוד הושלמה הערכה של הקשר עם מדד מסת גוף כמשתנה רציף ובהשוואה למדד מסת גוף של 22 ק”ג/מ2.
המחקר כלל נתונים אודות 3,952 חולים, כולל 350 מקרי תמותה באשפוז (8.9%).
בהשוואה למדד מסת גוף בטווח בינוני-גבוה, מדד מסת גוף נמוך לווה בסיכון מוגבר לתמותה ואשפוז ארוך יותר, בעוד ששתי הקטגוריות האחרות הדגימו תוצאות דומות. מהערכת מדד מסת גוף כמשתנה רציף עלה קשר בצורת L בין מדד מסת הגוף ובין תמותה באשפוז; מדד מסת גוף נמוך מ-22 ק”ג/מ2 לווה בסיכון מוגבר לתמותה, כאשר בנוכחות מדד מסת גוף של 18.5 ק”ג/מ2 תועד סיכון גבוה ב-43% לתמותה (יחס סיכויים של 1.43, רווח בר-סמך 95% של 1.26-1.61), בהשוואה למדד מסת גוף של 22 ק”ג/מ2.
מהערכת ההשפעות האינטראקטיביות של תפקוד כלייתי עלה כי ההשפעה המגנה של מדד מסת גוף גבוה פחתה עם הירידה בתפקוד הכלייתי.
ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהתערבויות למניעת תת-משקל ומצביעות על האינטראקציה בין מדד מסת גוף ובין תפקוד כלייתי בקשישים עם מחלת כליות כרונית, שאינם תחת טיפולי דיאליזה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!