במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש המדגישות את חשיבות שמירה על ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7% למניעת רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית ומאקרו-אלבומינוריה בחולים עם סוכרת מסוג 1.
מחקר Vascular Diabetic Complications in Southeast Sweden, מחקר תצפיתי מבוסס-אוכלוסייה, כלל 447 חולים עם סוכרת מסוג 1 שהיו מתחת לגיל 35 ואובחנו בין 1983 עד 1987 בדרום-מזרח שבדיה. המשתתפים היו במעקב החל מאבחנת סוכרת מסוג 1 ועד ינואר 2019.
החוקרים בחנו את הממוצע המשוקלל של המוגלובין מסוכרר לאורך זמן וסיווגו את הסיבוכים על-פי האיזון הגליקמי.
לאחר 32 שנות מעקב, 64% מהמשתתפים אובחנו עם רטינופתיה סוכרתית לא-פרוליפרטיבית, 27% אובחנו עם רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית, 9% לא סבלו מרטינופתיה, ב-83% לא הייתה עדות למיקרו-אלבומינוריה, ב-9% הייתה עדות למיקרו-אלבומינוריה וב-8% תועדה מאקרו-אלבומינוריה. באלו עם ערכי המוגלובין מסוכרר כמעט-תקינים לא תועדה רטינופתיה או מאקרו-אלבומינוריה.
רמות המוגלובין מסוכרר הנמוכות ביותר שנקשרו עם רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית היו 7.3%. רמות רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית הנמוכות ביותר שנקשרו עם מאקרו-אלבומינוריה היו 8.1%. שיעורי הימצאות רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית ומאקרו-אלבומינוריה עלו עם עליה בהמוגלובין מסוכרר וב-74% מהחולים עם רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית וב-44% מאלו עם מאקרו-אלבומינוריה תועד המוגלובין מסוכרר משוקלל של מעל 9.5%.
שיעורי הימצאות שני הסיבוכים עלו לאורך 32 שנות המעקב ותועדו בנוכחות ערכי המוגלובין מסוכרר משוקלל נמוכים יותר, בהשוואה לערכים בהם תועדו סיבוכים לאחר 20-24 שנות מעקב. שיעורי הימצאות רטינופתיה עלו מ-14% בניתוח המוקדם ל-27% ושיעורי נפרופתיה עלו מ-4% ל-8%.
ממצאי המחקר מעידים כי על חולים עם סוכרת מסוג 1 לאורך לפחות 32 שנים לשמור על ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7% לאורך זמן במידה ומעוניינים להימנע כליל מסיבוכים חמורים. הסיכון לפגיעה עינית או כלייתית עולה עם עליה ברמות המוגלובין מסוכרר.
Diabetes Care, Oct 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!