במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים פרופ’ עופרי מוסינזון מבית החולים הדסה בעין כרם ושותפיה על תוצאות ניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר DECLARE-TIMI 58, מהן עולה כי טיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה) האט את ההידרדרות בתפקוד הכלייתי בחולים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, כולל אלו עם מדד סיכון נמוך לפי KDIGO, רמז לכך שהטיפול התרופתי עשוי לסייע במניעה מוקדמת של מחלת כליות בחולי סוכרת.
בחולים עם מחלת כליות עם אלבומינוריה בדרגה בינונית-עד-חמורה, הטיפול במעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter 2) הפחית את הסיכון להתקדמות מחלת כליות. כעת השלימו החוקרים ניתוח פוסט-הוק להערכת ההשפעות של פורסיגה על הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם סוכרת מסוג 2, תוך התמקדות באוכלוסיות חולים בסיכון נמוך למחלת כליות.
במחקר DECLARE-TIMI 58 חולקו באקראי חולים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם לקבלת פורסיגה או פלסבו. התוצאים נבחנו לפי זרועות הטיפול, קטגוריות סיכון KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes). התוצא המשולב שנבחן כלל ירידה ממושכת של לפחות 40% בקצב פינוי גלומרולארי משוער אל מתחת ל-60 מ”ל/דקה, מחלת כליות סופנית ותמותה על-רקע מחלת כליות. תוצאים נוספים שנבחנו כללו את היארעות הידרדרות בקטגוריית קצב פינוי גלומרולארי.
מרבית החולים היו בקטגוריית סיכון נמוך-עד-בינונית לפי סיווג KDIGO (15,201 חולים, 90.3%).
הסיכון לתוצא הכלייתי המשולב היה נמוך יותר עם פורסיגה בכל קטגוריות הסיכון לפי KDIGO (P=0.97), כולל בחולים בסיכון נמוך (יחס יסכון של 0.54, רווח בר-סמך 95% של 0.38-0.77). הטיפול בפורסיגה לווה בסיכון נמוך יותר לירידה בקצב פינוי גלומרולארי בשיעור של 57% ומעלה בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער התחלתי של 60 מ”ל/דקה ומעלה _יחס סיכון של 0.52), בשיעור של 50% ומעלה (יחס סיכון של 0.57), בשיעור של 40% ומעלה (יחס סיכון של 0.57) ובירידה בשיעור של 30% ומעלה (יחס סיכון של 0.70) (p<0.05 בכל המקרים).
עקומות הידרדרות קצב פינוי גלומרולארי נטו לטובת פורסיגה בכל קטגוריות סיכון לפי KDIGO, גם בקרב חולים בדרגת סיכון נמוכה (p<0.0001).
ממצאי המחקר מעידים כי הטיפול התרופתי בפורסיגה עשוי לסייע במניעה מוקדמת של מחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!