מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מאמר חדש שפורסם ב- Diabetes Careהראה כי Finerenone, אנטגוניסט סלקטיבי לרצפטורים מינרלוקורטיקואידים, מפחית את הסיכון לתוצאות של כליות וקרדיווסקולריות בחולים עם CKD ו-T2D, והסיכונים נראים עקביים ללא קשר לרמות HbA1c או שימוש באינסולין.
Finerenone שיפר משמעותית את תוצאי הלב והכליות בחולים עם מחלת כליות כרונית (CKD) וסוכרת מסוג 2 (T2D) בניסוי הפחתת אי ספיקת כליות והתקדמות מחלות במחלת כליות סוכרתית. במחקר הנוכחי החוקרים בדקו האם רמת HbA1c הבסיסית וטיפול באינסולין השפיעו על התוצאות.
חולים עם T2D, יחס אלבומין לקריאטינין בשתן (UACR) של 30-5,000 מ”גג, קצב סינון גלומרולרי (eGFR) משוער של 25 עד 75 מ”ל/דקה/1.73 מ”ר, ומטופלים בחוסמי מערכת רנין-אנגיוטנסין בצורה אופטימלית, חולקו באופן אקראי לקבל Finerenone או פלצבו. תוצאות היעילות כללו תוצאים משולבים של כליות (אי ספיקת כליות, ירידה מתמשכת של ≥40% ב-eGFR מהבסיס, או מוות כלייתי) ותוצאים קרדיווסקולרים (מוות קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב לא קטלני, שבץ לא קטלני או אשפוז בגין אי ספיקת לב). המטופלים נותחו לפי השימוש באינסולין הבסיסי ולפי HbA1c הבסיסי, <7.5% (58 mmol/mol) או ≥7.5%.
מתוך 5,674 חולים, 3,637 (64.1%) קיבלו אינסולין בתחילת המחקר. בסך הכל, 5,663 חולים נכללו בניתוח עבור HbA1c, ל-2,794 (49.3%) היה HbA1c מתחת ל-7.5% (58 mmol/mol). Finerenone הפחית משמעותית את הסיכון לתוצאים שליליים של הכליות ללא תלות ברמת HbA1c הבסיסית ובשימוש באינסולין (Pinteraction = 0.41 ו-0.56, בהתאמה). בנוסף, שכיחות התוצאים השליליים הקרדיווסקולרים הופחתה עם Finerenone ללא קשר לרמת HbA1c הבסיסית ולשימוש באינסולין (Pinteraction = 0.70 ו-0.33, בהתאמה). למרות שרמת HbA1c הבסיסית לא השפיעה על הסיכון לתוצאי כליות, הסיכון הקרדיווסקולרי עלה בהתאמה עם רמת HbA1c גבוהה יותר. הפחתת UACR הייתה עקבית בכל התת-קבוצות. תופעות הלוואי היו דומות בין הקבוצות ללא קשר לרמת HbA1c הבסיסית ולשימוש באינסולין, ומספר בודד של חולים שטופלו ב- Finerenoneהפסיקו את הטיפול בגלל היפרקלמיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!