טיפול ראשוני ממושך בפרדניזון לא שינה משמעותית את מהלך המחלה בילדים קטנים עם תסמונת נפרוטית, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American Society of Nephrology.
השאלה העיקרית של המחקר הנוכחי הייתה לקבוע אם הארכת משך הטיפול הראשוני בתסמונת נפרוטית רגישה לסטרואידים בילדים קטנים מלווה בסיכון מופחת להתלקחות לאחר שנה.
מחקרים קודמים הציעו כי אין מקום לטיפול ראשוני ממושך בסטרואידים (מעל חודשיים עד 3 חודשים), אך מניתוח לפי תתי-קבוצות בשני מחקרים עלה קשר עם שכיחות מופחתת של התלקחויות בילדים מעל גיל 4 עד 6 שנים.
במחקר הרב-מרכזי, בתווית-פתוחה, נכללו 207 חולים בגילאי 1-4 שנים עם אבחנה של תסמונת נפרוטית אידיופטית בין השנים 2015 עד 2019. המשתתפים חולקו לקבלת טיפול יומי במשך שישה שבועות ולאחריו טיפול אחת ליומיים במשך שישה שבועות בפרדניזון, לאחר מכן, המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 להפחתת פרדניזון אחת ליומיים למשך 12 שבועות, או ללא כל טיפול. כל ההתלקחויות טופלו בפרדניזון עד להפוגה, לאחר מכן ניתן טיפול אחת ליומיים למשך ארבעה שבועות.
מבין 207 חולים, 172 חולקו באקראי ואלו תחת טיפול ממושך היו דומים לאלו תחת טיפול סטנדרטי. מספר ההתלקחויות בין חולים שקיבלו טיפול ממושך לעומת אלו תחת טיפול סטנדרטי לא היה שונה משמעותית לאחר 12 חודשים או 24 חודשים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בפרדניזון למשך שישה חודשים, לעומת טיפול למשך שלושה חודשים, לווה בשיעור דומה של חולים שהשיגו הפוגה ממושכת לאורך שנה אחת. משך הזמן עד להתלקחות היה דומה עם טיפול סטנדרטי או טיפול ממושך. שיעור החולים עם התלקחויות תדירות לאחר שנה ושנתיים של מעקב היה דומה. החשיפה המצטברת לטיפול בפרדניזון, למרות שהייתה גבוהה יותר עם טיפול ממושך, הייתה דומה לאחר שנה ושנתיים; תופעות לוואי ושיעור הזיהומים היה דומה בשתי הקבוצות.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ASN
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!